מצרים | להתראות, טנטאווי
[הגר שיזף]
"המארס הטורקי של מורסי", זעקה הכותרת של אחד מאתרי החדשות הישראלים ביום ראשון האחרון. הבלוגספירה רחשה וציוצים נוסח "גבירותי ורבותי, יש לנו שלטון חדש" (The Sand Monkey) הביעו את השמחה המהולה בחשש שחשו רבים. אז מה באמת קרה שם? ומדוע מצרים רבים פיתחו רגשות-אמביוולנטים למהלך של מורסי, שלכאורה נראה כמו הצעד המתבקש ואולי אף הנכון ביותר?
כדי להבין את עומק השינוי שאירע נבחן את השינויים עליהם הכריז מורסי ביום ראשון, וברוח המועצה הצבאית העליונה, נעשה זאת גם אנחנו באמצעות שלושה סעיפים:
1. הוצאתו לגמלאות (=פיטורו) של שר ההגנה וראש המועצה הצבאית העליונה,מוחמד חוסיין טנטאווי, והחלפתו בעבד אל פתאח אל-סיסי, שהיה בעבר ראש המודיעין הצבאי. בנוסף, הוצא לגמלאות הרמטכ"ל סמי ענאן. לשניהם ניתנה "מדליית מסדר הנילוס", שהנה עיטור הכבוד הגבוה ביותר במצרים,ושניהם מונו ליועצי הנשיא. פרט זה, שאולי נדמה חסר-חשיבות יחסית, הוא דווקא מעניין וחשוב בהתחשב בעובדה שנראה כי בזכות עיטור כבוד זה, לא ניתן יהיה להעמיד את טנטאווי וענאן לדין על דיכוי מפגינים ושאר דברים אנטי-דמוקרטיים שביצעה המועצה הצבאית העליונה במהלך תקופת המעבר.
2. ראשי כל החילות הוצאו גם הם לגמלאות או הועברו לתפקידים אחרים. לדוגמא, מוהב מאמיש, מפקד חיל הים, מונה לראש רשות תעלת סואץ. כפי שניתן לראות מהדוגמא, ראשי החילות היוצאים זכו לתפקידים אזרחיים בכירים ביותר, המהווים מקפצה נוחה מאוד לשוק האזרחי וגם- להון. נראה כי ראשי החילות היוצאים יוחלפו בסגניהם. כלומר, מדובר בפרידה עדינה ביותר ואולי אף מיטיבה עם אנשי-צבא שכעת קיבלו כוח רב בתפקידים אזרחיים ורווחיים והוחלפו בסך-הכל בסגניהם, כלומר, מהלך תקין-יחסית של קידום בצבא.
3. באותה הזדמנות הודיע מורסי על החלתו של צו בן ארבעה סעיפים שמגדיר מחדש, למעשה, את סמכויותיו כנשיא. בין השאר, הצו קובע את ביטולה של ההכרזה החוקתית המשלימה שפרסמה המועצה הצבאית העליונה ב-17 ביוני (יום אחד בלבד לפני הסבב השני של הבחירות לנשיאות מצרים), אשר העניקה סמכויות ביצוע וחקיקה למועצה הצבאית, קבעה כי חברי המועצה הצבאית הם האחראים והמפקחים הבלעדיים בענייני צבא וכפועל יוצא מכך, שהמועצה הגוף היחיד שיכול לאשר יציאה למלחמה. בנוסף, קבע המסמך כי במקרה שועדת-החוקה לא תצליח במשימתה, המועצה הצבאית העליונה תהיה זו שתמנה ועדה-חדשה. בסעיף נוסף של הצו החדש קבע מורסי כי במקרה בו ועדת-החוקה הנוכחית תכשל במשימת כתיבת החוקה, הוא עצמו ימנה ועדה חדשה.
—
אין ספק כי התזמון של השינויים הדרסטיים הללו קשור להתקפה שארעה בגבול מצרים-עזה לפני שבוע וגבתה את חייהם של 16 חיילים מצרים. יומיים לאחר האירוע נראו הסימנים מבשרי הבאות למהלך הנוכחי והוחלפו ראש המודיעין, מוראד מופי,מושל צפון-סיני, עבדל וואהב מובארכ וראש כוחות היבטחון המרכזיים.
אך מעבר לכך, השנאה הציבורית כלפי המועצה הצבאית העליונה בכלל, ובפרט כלפי טנטאווי (אולי הדמות השנואה ביותר במצרים מאז מובארכ) לא השאירה למורסי הרבה ברירה. האופן השקט בו ויתר טנטאווי על תפקידו מעיד כי גם הפילד-מארשל הקשיש (בן 76) ידע כי לא יוכל להשאר בתפקידו, אם מחמת גילו ואם משום הרגש הציבור כלפיו. סביר להניח שטנטאווי העדיף לפרוש מתפקידו בצורה זו, אשר מעניקה לו הגנה-משפטית ככל הנראה, מאשר להסתכן בכך שיום אחד הציבור המצרי יחליט "לסגור איתו חשבונות".
השאם סאלאם, עורך-שותף באתר המצויין Jadaliyya, כתב בדף הפייסבוק שלו פרשנות מעניינת למצב: "לדעתי, אל-סיסי והאחרים הובילו הפיכה נגד טנטאווי וענאן כדי להקדים הפיכה אחרת, שהייתה צפויה לגרום לעימותים פוליטיים בלתי-בטוחים – עימותים שיכלו להוביל לכך שהמוסד הצבאי יפסיד הכל נגד מפלגת האחים המוסלמים [מפלגתו של מורסי]".
מינויו של אל-סיסי כמחליפו של טנטאווי מחזק את הסברה הקיימת כבר זמן-מה, על פיה אל-סיסי אחת הדמויות החזקות ביותר בתוך המועצה הצבאית העליונה. המינוי גם מציף מחדש את השמועה שהופצה על ידי טאוופיק אוקאשה, איש תקשורת שנוי במחלוקת, על פיה אל-סיסי מקורב לאחים המוסלמים וכי הוא למעשה "האיש שלהם" במועצה הצבאית העליונה.
אך אל-סיסי זכור לציבור בעיקר משום שבמהלך ראיון תקשורתי (ונדיר יחסית, בזמנו), הוא הצהיר כי בדיקות הבתולין שנערכו לחלק מהמפגינות במהלך השנה האחרונה (בלי הסכמתן, ובצורה אלימה ומבזה) היו "הכרחיות" כדי להגן על הנשים מאונס ועל החיילים מהאשמות-שווא באונס. "הן [המפגינות] לא כמו הבנות שלך או שלי", אמר אז אל-סיסי ל-בי.בי.סי.
האם מורסי הוא הדיקטטור החדש?
על ידי ביטול ההכרזה החוקתית המשלימה, מורסי השיב לעצמו את האחראיות למינויים צבאיים והסיר את זכות הוטו של המועצה הצבאית העליונה על סעיפים בחוקה החדשה.
למעשה, מורסי כיום מתפקד כמפקד העליון של הכוחות החמושים, נשיא מועצת הביטחון הלאומי וגם כנשיא מצרים. כל זה קורה בזמן שאין פרלמנט במצרים, דבר המעניק למורסי סמכויות כמעט-בלעדיות על חקיקה.
יחסיו העתידיים של מורסי עם ועדת-החוקה אשר נבחרה בידי הפרלמנט (שפוזר מאז) ועומלת על כתיבת חוקה חדשה למצרים קריטיים ביותר. כעת, כשלמורסי הכוח למנות ועדה חדשה במקרה וזו לא תצליח לעשות את תפקידה – צפויים מתחים סביב הסוגייה.
אך אחד הדיונים הבולטים ביותר סביב מהלכו של מורסי דנים דווקא בשאלת חוקיותם של שינויים אלה. על אף בעיתיותה של ההכרזה החוקתית המשלימה שפרסמה המועצה הצבאית העליונה בזמנו, בית המשפט העליון של מצרים קבע כי היא חוקית. כעת,משפטנים אחדים טוענים כי יתכן השינויים עליהם הכריז מורסי והשבת סמכויות הנשיא מידי המועצה הצבאית העליונה יקבעו כבלתי-חוקיים.
"מורסי נשבע כי הוא יכבד את החוקה והחוק, ומאחר שלמצרים יש חוקה זמנית שפורסמה ב-30 במרץ, הוא צריך להיות לציית לה", אמרה תאהני אל גבלי, חברת בית המשפט החוקתי. "נשיא לא יכול לבטל חוקה, אפילו לא חוקה זמנית. מורסי היה צריך להשאר מחויב להצהרה החוקתית".
בסיכומו של דבר, נראה כי הבעיה המרכזית שנותרת בעינה, גם יום לאחר השינוי הגדול של מורסי, היא העדרם של מוסדות בעלי לגיטימציה ציבורית ודמוקרטית. בעוד שפעילים מהפכנים רואים בשליטתו של מורסי והאחים המוסלמים בעיה העומדת בדרך למימושו של חזונם, עיתונאים רבים יצאו לאחרונה למחאה נגד מינויים פוליטים, לטענתם, במערכות כלי התקשורת הממשלתיים. הדובדבן שעל הקצפת הוא, כמובן, היעדר הפרלמנט. למעלה משנה וחצי אחרי המהפיכה, מצרים נותרת בסוג-של-וריאציה על מצב חירום, בו כוחות רבים מדי מרוכזים בידיים מעטות מדי ושינויים דרסטיים נקבעים גם בהעדר חוקה או פרלמנט. על פניו, למורסי כיום יש כוח רב מדי, אך האמת היא שאחרי שנה של טלטלות ושלטון צבאי, יתכן ששינוי זה, אל עבר שלטון אזרחי הרבה-יותר, הוא דווקא התפתחות טובה. השאלה הנשאלת היא – כיצד ישתמש מורסי את סמכויותיו החדשות?
להשאיר תגובה