קונגו | הנשיא שלא נבחר. שוב.

טפסי הצבעה שרופים, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

פוסט אורח על מדינה עליה לא יוצא לנו לכתוב מספיק – הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. אם אתם\ן מעוניינים\ות לכתוב אצלנו בעתיד על נושאי חוץ – פנו אלינו ב- kavhutz@gmail.com.

עדכון: ביום חמישי הקרוב יערכו חברי הקהילה הקונגולזית בישראל הפגנה  במחאה על תוצאות הבחירות בקונגו ושתיקת העולם אל מול האלימות והדיכוי המתמשכים במדינתם. ההפגנה תערך ב-9 בבוקר מול השגרירות האמריקאית בתל אביב, רח' הירקון 71. 

[יעל אבן-אור]

זה מספר שבועות שחברי הקהילה הקונגולזית ברחבי העולם מקיימים הפגנות במחאה על תוצאות הבחירות שנערכו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בהן ניצח ג'וזף קאבילה ונבחר לכהן בשלישית כנשיא המדינה. דיווחים רבים מספרים כי מערכת הבחירות, שהייתה הראשונה בקונגו שאורגנה במלואה על ידי רשויות המדינה ולא על ידי הקהילה הבינלאומית, הייתה נגועה בשחיתויות והפרות סדר.

 "אנחנו מבקשים מתושבי מדינות המערב לעזור לנו להעביר את המסר של העם שלנו בקונגו, כי שם אי אפשר לעשות זאת", אומר אוסקר אוליבייר, מראשי הקהילה הקונגולזית בישראל, המונה כ-300 מבקשי מקלט. בטורונטו חסמו קונגולזים כבישים ליד קונסוליית ארצות הברית, בבריסל התפרעו במרכזים מסחריים ובלונדון הפגינו מול אולפני ה-BBC. בישראל, מתכננת הקהילה למחות מול בנייני בורסת היהלומים ברמת גן "כי איתם מתחילה כל הבעיה", מסביר אוליבייר.

לאחר הבחירות חסמה ממשלת קונגו את שידוריה של תחנת הרדיו הצרפתית RFI  משום שלדבריה, היא "לא מעריכה כלל" את האופן בו סיקרה התחנה את מערכת הבחירות. השתקת תחנת הרדיו הבינלאומית עוררה את זעמה של ארצות הברית ודוברת מחלקת המדינה האמריקאית, ויקטוריה נוילנד, פרסמה הודעת גינוי להחלטה. מלבדה, נראה כי המשבר הנוכחי המתחולל במדינה, שכבר ידעה מלחמות אזרחים עקובות מדם, מטריד את הדיפלומטיה והתקשורת העולמית מעט מאוד.

הפגנה של הקהילה הקונגולזית בלונדון נגד קאבילה. כ-140 מפגינים נעצרו.

"רבים לא רוצים ללכלך את ידיהם", אומרת פרופסור גליה צבר, ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב. "קונגו היא אחת המדינות העשירות ביותר  במחצבים והאינטרסים הכלכליים הבינלאומיים בה ענפים ומגוונים. נדמה כי האינטרסים הם אלה המונעים מהתקשורת העולמית לסקר את שקורה שם". המדינה הענקית, העשירה ביהלומים, בנחושת ובמינרל "קולטן" – החיוני לייצור טלפונים סלולריים, מכניסה מיליוני דולרים לחשבונות בנקים פרטיים ומדינתיים. "לאלה העומדים מאחוריהם אינטרס להשתיק את מעשי השחיתות ולשמר את אווירת הפחד במדינה", הוסיפה פרופסור צבר.

על פי תוצאות הבחירות הרשמיות לנשיאות, גבר קאבילה, בן 40, עם %49 מהקולות על יריבו אטיין צ'יסקדי, מנהיג מפלגת האופוזיציה "האיחוד עבור דמוקרטיה וקדמה חברתית" (UDPS), שגרף %32 מן הקולות. צ'יסקדי בן ה-79 ותומכיו מסרבים להכיר בתוצאות, אשר הוכרזו כפסולות על ידי משקיפים בינלאומיים ועל ידי אלפי משקיפים מהכנסיה הקונגולזית (כ-%80 מתושבי קונגו הם נוצרים). האותנטיות של התוצאות מוטלת בספק, בין היתר בעקבות "היעלמותם" של פתקי הצבעה שנאספו ביותר מ-3,000 קלפיות שונות. בית המשפט העליון של קונגו אמנם אשר את תוצאותיהן של הבחירות, אולם תומכיו של צ'יסקדי, שכוחות צבא רבים מונעים ממנו לצאת את ביתו והפכו אותו לאסיר למעשה, מספרים כי קאבילה דאג להחליף את כל חברי בית המשפט בנציגים מטעמו שלושה שבועות לפני יום הבחירות שהתקיים ב-28 בנובמבר.

על אף שעברו כבר למעלה משלושה חודשים, תוצאותיהן המלאות של הבחירות עבור בית הנבחרים פורסמו רק ביום חמישי האחרון. במהלך הבחירות האחרונות שמו תושבי המדינה שני פתקים בקלפי – אחד לנשיאות והשני עבור נציגי המפלגות, שעתידים למלא את 500 המושבים בבית המחוקקים התחתון של הפרלמנט הקונגולזי. עד כה טענה ועדת הבחירות כי היא אינה יכולה להתמודד עם ספירת הקולות, בגלל כשלים ארגוניים, הפרות סדר ובלבול, וכי היא זקוקה לעזרה בינלאומית. עם זאת, הועדה לא נתנה מענה לשאלה כיצד ייתכן תוצאות הבחירות לנשיאות היו "כשרות" דיין ואילו לבית הנבחרים –  לא. לפי התוצאות שפורסמו – מפלגתו של קאבילה, "מפלגת העם עבור בנייה מחדש ודמוקרטיה" (ה- PPRD), זכתה ב-63 מושבים ומפלגתו של צ'יסקדי ב-41.

ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch דיווח כי מאז הבחירות הרגו כוחות הביטחון עשרות ממתנגדיו של קאבילה וביצעו מעצרים נרחבים במשתתפים בפעולות המחאה נגדו, שכללו גם טקס השבעה מחתרתי של צ'יסקדי. מקרי האלימות וההרג מושתקים, אך דיווחים מקוטעים מלמדים על נוכחות מאסיבית של שוטרים ונגמ"שים בבירה קינשאסה ועל אווירה גואה של פחד וחשש ממלחמה נוספת. "כבר אי אפשר להפגין בקונגו, אלו שניסו להפגין – המשטרה הרגה אותם", מספר אוליבייר, שביקש מקלט בישראל לאחר שנדקר בחזה ברחוב בקינשאסה בשל פעילותו באגודת הסטודנטים המקומית. "לכן אנחנו, שנמצאים במדינות בהם יש לנו זכות להפגין באופן דמוקרטי, מנסים בכל כוחנו להעלות את המודעות למה שקורה שם. ביפן יש ארבעה קונגולזים בלבד ואפילו הם ארגנו הפגנה בטוקיו, מול שגרירות צרפת, שידועה בשיתוף הפעולה הבעייתי שלה עם קאבילה".

הפגנה של חברי הקהילה הקונגולזית בבלגיה. הכיתוב על השלט קורא: "קאבילה! אתה לא ראוי להיות נשיא קונגו"

קאבילה וצ'יסקדי

ג'וזף קאבילה ירש את השלטון מאביו, לורן, בשנת 2001, לאחר שזה נרצח בעיצומה של מלחמת אזרחים שהשתוללה במדינה במשך חמש שנים וגבתה את חייהם של למעלה מחמישה מיליוני בני אדם. קאבילה הצליח להכריע את מלחמת קונגו השנייה בשנת 2003 וקיים בחירות לראשונה בשנת 2006. כיום,חמש שנים לאחר שעלה  לשלטון, ערך קאבילה את הבחירות הדמוקרטיות, כביכול, והעצמאיות הראשונות בקונגו מאז הכרזת עצמאותה.

קאבילה מייצג את השכבה הדקה של בעלי ההון בקונגו. הוא שומר על שלטונו רבות בזכות קרבתו לאליטה הצבאית, האזרחית ולגופים שלטוניים ומסחריים בעולם המערבי. " כל מיני מדינות חתמו איתו חוזים לרכישת יהלומים ולכן הן לא רוצות שהוא יסולק", אומר אוליבייר. לעומתו צ'יסקדי, שהכריז ביום שישי הקודם על שביתת מחאה כללית אשר הביאה לסגירתם של בתי ספר וחנויות בכמה ערים במדינה, מזוהה על ידי תומכיו כאיש משכיל, בעל דוקטורט במשפטים, וכסוציאליסט. הדעה הרווחת במדינה גורסת כי עקרונותיו של צ'יסקדי ימנעו ממנו לתת יד לשחיתות שמייצגת את שלטונו של קאבילה.

 בדומה לרוב המכריע של הפוליטיקאים במדינה, גם צ'יסקדי  נטל חלק בממשל מבוטו, הידוע כאחד מהשליטים האכזריים והמושחתים ביותר שידעה  אפריקה.  אולם ב-1980 נשלח צ'יסקדי לכלא לאחר שהביע ביקורת גלויה נגד משטרו של מבוטו ומאז נכלא מספר פעמים הן על ידו והן על ידי לורן קאבילה, אביו של ג'וזף קאבילה.

ב-1982, הקים צ'יסקדי את מפלגת "האיחוד עבור דמוקרטיה וקדמה חברתית", שהייתה מפלגת האופוזיציה הראשונה במדינה, אבל בבחירות ב-2006, כאשר ניתנה לה ההזדמנות הראשונה להתמודד, מפלגתו החרימה את הבחירות בטענה שהן מושחתות וכי תוצאותיהן נקבעו מראש. ב-2009 הודיע כי בכוונתו להשתתף בבחירות לנשיאות ונראה היה כי החלטתו התקבלה בשמחה ברחובות הבירה של קונגו. צ'יסקדי זכה לפופולריות במערכת הבחירות, שהייתה בתחילה חופשית יחסית, וככל הנראה גם זכה לתמיכתן של למעלה מ-80 מפלגות. עם זאת, ראוי לבחון את דמותו של צ'יסקדי בזהירות לאור מהלכים אנטי דמוקרטיים שביצע בעבר, החל מפעילותו תחת מבוטו והשתתפותו במהפכה שהביאה למותו של ראש הממשלה הראשון של קונגו, פטריס לומבבה.

קיומן של הבחירות במתכונת החדשה התאפשר בזכות חוקה שנכנסה לתוקפה בשנת 2006 , לאחר תקופת מעבר בין שתי חוקות. החוקה החדשה קבעה את סמכויותיהם של שני בתי מחוקקים שמרכיבים את הפרלמנט במדינה – הסנאט ובית הנבחרים. בנוסף, קבעה החוקה כי אם אף מועמד לא יזכה ביותר מ-50% מהקולות האזרחים בבחירות, אזי ייערך סיבוב שני. קאבילה, כאמור, זכה ב-49% מהקולות. אולם בינואר אשתקד הודיעו קאבילה וממשלתו כי יערכו שינויים בחוקה שיבטיחו כי לא יתקיים סיבוב כזה, לטענתם, בעקבות פרץ האלימות שהתרחש בבירה בסיבוב השני בבחירות הקודמות. אירועי הבחירות ב-2006, בהן נבחרו נציגי הבית התחתון (הבחירות לסנאט נערכו במחוזות בשנת 2007), כללו פעולות דיכוי אכזריות שנקט קאבילה בתגובה לניסיונות הפיכה של תומכי המועמד המפסיד, ז'אן פייר במבה.

האם קיימת אופוזיציה אמיתית?

בקונגו קיימות מפלגות רבות. במרץ 2006 היו רשומות במשרד הפנים 278 מפלגות פוליטיות וכיום נראה שפועלות למעלה מ-400. בבחירות הנוכחיות לנשיאות התמודדו 11 מועמדים מ-7 מפלגות שונות (השאר רצו באופן עצמאי) אך אוליבייר טוען שמדובר באשליה: "המפלגות הן מפלגות בובות, אשר מקבלות כסף מקאבילה כדי להתמודד בבחירות כמפלגות וכמועמדים עצמאיים אבל אז הן מעבירות את קולותיהן בדרך זו או אחרת לקאבילה". לראיה, לאחר פרסום תוצאות הבחירות החלקיות לבית התחתון, קאבילה הכריז כי הוא יוכל להשיג רוב קבוע בבית הנבחרים (כלומר את תמיכתם של לפחות 250 חברים – שיבטיחו לו שיוכל להעביר כל חוק בו יחפוץ) למרות שהוא מורכב מנציגים של כ-100 מפלגות שונות ונציגים עצמאיים רבים.

נשיא קונגו, ג'וזף קאבילה, מצביע.

"יש דרכים רבות בהן ניתן לקנות נאמנות", אומר ד"ר סימון הארטמן, חוקר היסטוריה כלכלית של קונגו במכון האוסטרי לפיתוח בינלאומי בווינה. "לא במונחים של כסף אלא גם של כוח, של גישה לאדמה למשל, יש הרבה הטבות שאפשר להעניק במדינה כזאת, שהיא כל כך עשירה במשאבים".

האופוזיציה היחידה לקאבילה, שגם השפעתה מוטלת בספק רב בימים אלו, היא ככל הנראה זו של צ'יסקדי ושל ויטל קאמרה. עם 8% מהקולות, לפי התוצאות הרשמיות, קאמרה, שכיהן בעבר כיו"ר בית הנבחרים, הגיע למקום השלישי בבחירות לנשיאות. הוא השתייך בעבר למפלגתו של צ'יסקדי, אולם לאחר מכן ערק למפלגתו של קאבילה ואף הוביל את קמפיין הבחירות שלו ב-2006. בדצמבר 2010 הוא הודיע על פרישתו ממפלגתו של קאבילה, התמודדותו לנשיאות קונגו בשנת 2011, והקמתה של מפלגה חדשה, שהקמתה הרשמית אמורה להתפרסם בחודש הקרוב.

הקונפליקטים של קונגו

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (שנקראה זאיר עד לשנת 1997, ולפני כן "קונגו הבלגית"), קיבלה באחרונה את הדירוג הנמוך ביותר מבין 187 מדינות במדד הפיתוח האנושי של האו"ם. המדינה השנייה בגודלה באפריקה (אחרי אלג'יריה) סובלת מהיעדר חמור של תשתיות ומנגנונים מדינתיים. מזרח המדינה שופע מורדים ואלימות. בחודש שעבר בלבד נרצחו כ-70 אזרחי קונגו ומורדים רואנדים.

ד"ר  הארטמן מספר כי מאז שנוצרו גבולותיה של קונגו אף נשיא לא הצליח לשלוט, הלכה למעשה, בכל המדינה. "בתקשורת מכנים אותו 'הקונפליקט של קונגו' אבל למעשה מדובר בקונפליקטים של קונגו, יש הרבה מאוד גורמים לעימותים, במיוחד לאלו המשתוללים במזרח המדינה, וקשה מאוד להצביע על סיבה אחת מרכזית או למפות אותם". המשאבים, לדבריו, אינם הגורם המרכזי למשבר המתמשך בקונגו אבל הם בהחלט מהווים את הדלק שלו – באמצעותו מגיע למדינה נשק רב אשר מאפשר לשליטים לשמור על כוחם.

לטענתו של הארטמן, גם אם המשאבים והסחורות שעברו ידיים השתנו במהלך השנים (עבדים, שנהב, גומי, נחושת, יהלומים, קולטן) מבני התלות ודפוסי הניצול נשארו דומים מזמני מסחר העבדים הטרנס אטלנטי שראשיתו במאה ה-16 ועד היום.

"תמיד היו סוכנים בין לאומיים שהיו מעוניינים במשאבים של אפריקה ותמיד היו סוכנים אפריקאים שרצו גישה לשווקים בינלאומיים ולנשק באמצעותו יכלו להשיג כוח. הגורמים שמביאים את השליטים האפריקאים לשתף פעולה הם מגוונים ומשתנים אבל לא תמיד מדובר ברצון להתעשר, פעמים רבות הדבר נובע מהצורך לשלוט באמצעות נשק, אימון ובעזרת בעלות ברית חזקות בחברות שהן מאוד שסועות ורוויות מלחמות", מסביר ד"ר הארטמן.

ישראל לקחה ולוקחת חלק פעיל במערכת שמטפחת את חוסר היציבות ואת השחיתות שלטונית שמייצרת ניצול דורסני ומתמשך של תושבי המדינה ושל משאביה. "כבר בימי מבוטו, נציגים ישראלים סייעו לאמן ולחמש את סיירות העלית שלו. גם במסחר בקונגו בחשו ישראלים אז והיום וכולם יודעים שמרבית העסקאות נחתמות שם בדרכים לא נקיות", אמרה פרופסור צבר. לדידו של אוליבייר, כשמדברים בישראל על בעיית הפליטים עליה מתרעמים רבים מהאזרחים, כדאי לתת את הדעת גם על שיתופי הפעולה הללו. "אנשים פה מתלוננים על נוכחותם של הפליטים אבל הם לא שואלים את החברים שלהם מה הם עושים באפריקה כשהם נוסעים לשם. המערב מספק לדיקטטורות את הנשק שבגללו רבים מאתנו נאלצים לברוח ולבקש מקלט – במדינות מערביות".