קו חוץ

פרשנות חוץ בעברית

זימבבואה | דעה: אם כבר נובל

with 7 comments

רגע לפני שפרשת פרס נובל לאובמה שוקעת אל מעמקי ההדחקה והמבוכה (לפחות עד הטקס בדצמבר), אנו

אין זו הפעם הראשונה שפרס נובל לשלום מוענק בנימוק קלוש למדי. לפני נשיא ארה"ב הטרי-עד-מאוד ברק אובמה, שזכה השבוע בעיטור המופת של הדיפלומטיה העולמית פחות משנה ממועד כניסתו לבית הלבן, היו עוד כמה זכיות שהרימו לא מעט גבות. כך, לדוגמה, כפי שזכה אובמה "על מאמציו להגביר את שיתוף הפעולה הדיפלומטי בין ארצות ועמים", זכו בשנת 2001 ארגון האומות המאוחדות ומזכ"לו (המוחלש) קופי אנאן בפרס היוקרתי בנימוק טריוויאלי לא פחות: "על פועלם להפיכתו של העולם למקום טוב יותר". אפשר היה באותה מידה לחלוק כבוד לשמש על שהיא מואילה לזרוח מדי בוקר.

ייאמר לזכות אובמה שהוא מיהר להצטנע ולומר שאינו ראוי להיכלל – עדיין – בקבוצה של מדינאים ושאר אישים שלמעשה שינו את המאה ה-20.לעיתים היה אפשר להצדיק את הבחירות התמוהות האלה בהיעדר תחרות. אין ספק שקשה למצוא גורבצ'וב או נלסון מנדלה מדי שנה. אולם השנה, עם כל הכבוד לכך שאובמה אכן הפיח רוח חדשה – ומבורכת, לדעת רבים – בדיפלומטיה הבינלאומית, ישנו אדם שראוי היה שיזכה, ואכן במשך זמן רב נחשב למועמד המוביל. אדם זה הוא ראש ממשלת זימבבואה, מורגן צוונגיראי.

במשך שנים היווה צוונגיראי (שבתקשורת האנגלית, ובעקבותיה הישראלית, מתעקשים לבטא את שמו "צ'נגיראי" למרות שתעתיק השם באנגלית הוא Tsvangirai) אלטרנטיבה שפויה, דמוקרטית ומתקדמת, אך בה בעת בלתי-מתפשרת, למשטר הברזל של נשיא המדינה העריץ רוברט מוגאבה.

אם דרום אפריקה היא דוגמא פופולרית למדינה אשר עשתה מאמצים למעבר דמוקרטי ככל הניתן  כמעט ממשטר כמו-קולוניאליסטי גזעני למשטר דמוקרטי רב-תרבותי, זימבבואה היא ההפך הגמור. גדולתה של דרום אפריקה היא בכך שכשתפסו המדוכאים וחסרי הזכויות את השלטון, הם לא דיברו על נקמה, על סגירת חשבונות ועל קונספירציות האויב הכל-יכול. הם דיברו על חמלה ועל דף חדש, וקידשו את זכויותיהם של כל תושבי המדינה באשר הם.

בזימבבואה, לעומת זאת, מוגאבה לא שכח ולא סלח. מאז תפיסתו את השלטון ב-1980, משתמש מוגאבה ברטוריקה אנטי-מערבית משולחת-רסן – אבל לא רק כדי להבטיח את עצמאות ארצו, אלא גם כדי להצדיק כל מדיניות ולהכשיר כל שרץ. מאז ועד היום, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הוביל את מדינתו אל עברי פי פחת. התוצאה הקטסטרופלית ביותר הייתה בכלכלה אינפלציה משתוללת של מאות אלפי אחוזים בחודש, אשר הובילה לכך שהמדינה למעשה חדלה לתפקד. רעב, מחלות ועוני קשה מנשוא הם דבר שבשגרה. בכל זאת, לשיטתו של מוגאבה, אשמות מדינות המערב, אשר מעוניינות להמשיך ולנצל את אפריקה, רק שהן עושות זאת הפעם בדרך עקיפה ונסתרת. מוגאבה בעצמו, אגב, לא בוחל בשימוש במשטרה חשאית ובכנופיות של נאמני שלטון כדי לסגור חשבונות עם יריבים.

מעל לחושך הזה מנצנצת דמותו של צוונגיראי שהצליח, למרות הכריזמה המתלהמת של מוגאבה ושלטון שאי אפשר להגדיר אחרת מלבד "טרור", ליצור לעצמו בסיס כוח נאמן וחזק. מפלגתו של צוונגיראי, "התנועה לשינוי דמוקרטי," היא תולדה של שנים של אופוזיציה אמיצה, שעלתה לצוונגיראי בהטרדות, מעצרים, נסיונות התנקשות ותקיפות אלימות. במרץ השנה נהרגה אשתו בתאונת דרכים, בה הוא נפצע קל, והיו שסברו שמדובר בנסיון התנקשות נוסף. צוונגיראי בכל זאת לא ויתר.

ל"תנועה לשינוי דמוקרטי" קשרים הדוקים עם מפלגת השלטון הדרום-אפריקנית, ובהשראת שכנתה מדרום מנסה התנועה לגרום למוגאבה לרכך מעט את מדיניותו הנוקשה; בינתיים מודעת מפלגת האופוזיציה למגבלות כוחה ואינה מנסה להדיח אותו. כך למשל הצליחה להביא לרפורמה מקיפה בתוכנית "חלוקת הקרקעות", שבמסגרתה הפקיע מוגאבה את נכסיהם של החוואים הלבנים שנותרו במדינה לאחר סיום שלטון מלחמת האזרחים בין המתיישבים הלבנים לרוב השחור, והעביר אותם כמות שהם לידי חוואים שחורים – לא רק שבלא פיצויים, אלא גם מבלי לדאוג לחוואים השחורים לסבסוד או לפחות הלוואות פיתוח האדמה החדשה.

אולם ההישג המשמעותי ביותר בא בשנה שעברה, עם הבחירות הכלליות, שמפלגתו של צוונגיראי, וכן גופים בינלאומיים ומדינות אחרות, קיוו שאלה תהיינה בחירות חופשיות. לראשונה מאז היווסדה בסוף שנות ה-90, נראה כי ה"תנועה לשינוי דמוקרטי" תזכה בנתח גדול מקולות המצביעים, ואף דובר על ניצחון. בסופה של מערכת הבחירות, שלוותה בהפחדות מצד המשטרה החשאית וכן זיופים רבים, הכריז מוגאבה על ניצחונו. אולם, בעקבות לחץ פנימי ובינלאומי, ולאחר שבועות ארוכים של משא ומתן מורט עצבים, הסכים הנשיא לחלוק את שלטונו עם צוונגיראי, שנוא נפשו, ולמנותו לראש הממשלה תחתיו.

דרכו רצופת המכשולים של צוונגיראי לקראת עתיד טוב יותר לזימבבואה ולתושביה עדיין לא הסתיימה. מוגאבה עדיין שולט בצבא, במשטרה, ובמערכת המשפט; סביר להניח כי לולא היה חושש מלחץ הקהילה הבינ"ל, היה נפטר מצוונגיראי כבר מזמן. אבל דווקא הדיפלומטיה של יריבו הוותיק מאפשרת לזיממבואה להתחיל לשקם בזהירות את כלכלתה. הוא לא מראה סימני עייפות, יאוש או פחד, ועל כך יבורך, אך הוא בעיקר ראוי לשבח על כך שהוא מסרב להתפשר על עקרונות דמוקרטיים ועל זכויות אדם. ציון לשבח כזה יכול היה לבוא מאוסלו בדמות פרס נובל לשלום, אולם בהחלטה אומללה הוענק הפרס למנהיג אחר, גם אם לא פחות מבטיח. נקווה שעד השנה הבאה תתעשת הועדה ותעניק לצוונגיראי את הפרס, כל זאת בתקווה שלא יאונה לו כל רע. אם לא, יוכל מוגאבה לטעון, ובמידה של צדק, ששוב המערב מקפח את אפריקה ומפנה לה גב. גלעד הלפרן

לקריאה מעמיקה יותר על זיממבואה, מומלץ להתחיל בדף הסקירה של קבוצת המשברים העולמית (International Crisis Group – ICG)

Written by Dimi

אוקטובר 17, 2009 בשעה 7:40 pm

פורסם בכללי

7 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. הם התכוונו לתת לו את הפרס, אבל כל השחורים נראים להם אותו הדבר, אז הם התבלבלו.

    כליל החורש נאורי

    אוקטובר 17, 2009 at 8:54 pm

  2. […] הלפרן מפרסם פוסט אורח ב"קו חוץ", במסגרתו הוא מציע זוכה אלטרנטיבי לפרס נובל לשלום: ראש ממשלת זימבבואה, […]

  3. גלעד יקר, בתקשורת האנגלית "מתעקשים" לבטא את שמו של צ'נגיראי כך מהסיבה הפרוזאית שכך הוא עצמו הוגה את שמו. ומן הסתם יודע איש איך מבטאים את שמו שלו, לא?
    אין פה שום קפריזה של התקשורת, אלא ניסיון לכבד את האיש ולכתוב\לבטא את שמו כפי שמתבקש לעשות.

    דנה

    אוקטובר 18, 2009 at 8:01 am

  4. מחזק את דבריה של דנה. המדינה ששמה נכתב Lesotho נקראת לסוּטוּ, בלי צליל o ובלי צליל th.

    Aviv

    אוקטובר 18, 2009 at 10:42 pm

    • אביב ודנה היקרים,
      אמנם לא ביררתי עם צוונגיראי (או צ'נגיראי?) עצמו, אך לפי מיטב הבנתי בשפת השונה – ניב הבנטו הנהוג בזימבבואה – צירוף העיצורים tsv מבוטא כפי שהוא. כמו כן, הסתמכתי על דבריו של מתיו פאריס, בעל טור ב"טיימס", שגדל בזימבבואה (אז רודזיה, כמובן) ומחה כנגד עיוות שמו של צוונגיראי בתקשורת הבריטית:
      http://www.timesonline.co.uk/tol/comment/columnists/matthew_parris/article3716487.ece
      בעוונותיי, איני דובר שונה ולכן אינני מוציא מכלל אפשרות שטעיתי. אם כך, אני מודה לכם על התיקון, ואכן מחאתי כנגד התקשורת העוינת היתה לחינם.
      כמו כן, אני רוצה להאמין שאם הערת הסוגריים השולית הזו עוררה את חמתכם, זאת אומרת שהסכמתם עם כל שאר דבריי בפה מלא?

      גלעד הלפרן

      אוקטובר 19, 2009 at 11:21 am

  5. כתבה בהחלט מעוררת השראה- איך פיספסתי את הענקת פרס הנובל לאובמה? לפעמים יש לי הרגשה שאני חיה בעולם אחר, כל זאת כנראה כי איני רואה טלוויזיה או קוראת עיתונים- למה? מדכא מדי :) אבל ביטויים אישיים אני מאוד נהנת לקרוא ובהחלט גרמת לי כרגע ללכת ולחטט רבות בגוגל- תודה :)

    ייעוץ משפטי

    מרץ 9, 2010 at 5:43 pm

  6. פרס הנובל לאובמה היה צעד טקטי ומחושב של יחסי ציבור. מה שטוב לאמריקה טוב לישראל.. :)

    מעצרים

    פברואר 3, 2011 at 8:55 pm


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: