בריטניה | מהומות

חנות בוערת ברובע טוטנהאם

[הגר שיזף]

המהומה הנוכחית שמשתוללת ברחובות לונדון איננה המהומה האלימה הראשונה אליה עדים תושבי שכונת טוטנהאם, לונדון. בשנת 1985, החלו בעיר מהומות המוניות בעקבות מותה של אישה מקומית, סינתיה ג'רט, שהתמוטטה בזמן שהמשטרה פשטה על ביתה לאחר שבנה נעצר.

בדומה למהומה ב-85', המהומות שהחלו ביום שבת האחרון ניצתו בעקבות מותו של צעיר שחור, מארק דאגן, מירי של שוטרים. התרעמותה של משפחתו של דאגן והקהילה אל מול התנהלות המשטרה לא מוגבלת רק להריגתו של דאגן, אלא גם לאופן בו התנהלה המשטרה – המשפחה נאלצה לחכות זמן רב מחוץ לתחנת המשטרה ולא יודעה על מותו של דאגן באופן ראוי.

תלונות על התנהלותה המזלזלת של הממשלה כלפי תושבי הרבעים העניים של לונדון אינן דבר חדש והן היוו חומר בערה טוב למהומות שאירעו בשכונות העניות ביותר ברחבי בריטניה במהלך שנות ה-80': בשנת 1981 אירעו מהומות בשכונת טוקסטת' שבליברפול וגם בבריקסטון שבלונדון ובשנת 1985, כאמור, אירעו מהומות בטוטנהאם עצמה.

"יש נקודות דמיון רבות בין מה שקרה עכשיו ובין המהומות הקודמות. בעבר, אם נער שחור היה הולך ברחוב, המשטרה הייתה פשוט תופסת אותו, מכניסה אותו למכונית ולא היית רואה אותו במשך שלושה ימים. זה כבר לא קורה…", אמר לגרדיאן דיוויד אקינסאניה, פרשן ומפיק טלוויזיה שסיקר את המהומות של שנות ה-80'. "אך יש עדיין בעיות רבות עם השיטור באזור הזה, ועדיין יש ילדים טובים שהולכים עם הכובעים על הראש בניסיון להחביא את עצמם כי המשטרה עושה להם צרות כל הזמן".

מהומות בריקסטון, 1981

מהומות טוקסטת' בשנת 1981 היו, ככל הנראה, מהאירועים האלימים הקשים ביותר שעברו על בריטניה באותן השנים. המהומה התחילה לאחר שהמשטרה נכנסה אל שכונת העוני בליברפול תוך מרדף אחר אדם שזיהתה, בטעות, כגנב אופנועים. לארי קופר, צעיר מקומי שניסה להתערב לטובת האדם החף מפשע, נעצר על תקיפת שוטר. באותו הלילה תקפו צעירים את המשטרה עם בקבוקי תבערה ואבנים ובימים שלאחר מכן נעצרו קרוב ל-500 אנשים, 470 שוטרים נפצעו ו-70 בניינים נשרפו או נהרסו.

בתום ארבעה לילות עקובים מדם, הבישוף הקתולי והבישוף הפרוטסטנטי של העיר קראו באופן מאוחד לכינון שלום בשכונה והארכיבישוף של קנטרברי הביע את דאגתו בנוגע לאלימות הגוברת. מספר שבועות לאחר מכן, קרבות הרחוב נפסקו, אך הריגתו של צעיר שחור בידי שוטרים הובילה לגל נוסף של אלימות.

באותה השנה החלו מהומות אלימות דומות ברובע בריקסטון שבלונדון, במהלכן נפצעו יותר מ-300 שוטרים ואזרחים ו-83 בניינים נשרפו. בשנת 1985 החלו מהומות בנות יומיים גם בשכונת האנדסורת', במהלכן נשרפו ונבזזו בניינים שלמים – שני אחים נספו בשריפה בבניין הדואר המקומי, 35 אנשים נפצעו ו-40 חנויות נהרסו או נבזזו.

המסקנות העיקריות אליהן הגיעה הממשלה הבריטית לאחר המהומות של שנות ה-80' עסקו בצורך ברפורמות בשיטור בקרב הקהילות השחורות. דו"ח שכתב לורד גיפורד, שעמד בראש חקירה של המאורעות בליברפול ובלונדון בשנות ה-80, מצא שהאפליה הגזעית הייתה "מחרידה ביותר" בליברפול ודו"ח אחר שנכתב המליץ על החלת "העדפה מתקנת" לפתרון בעייתה של הקהילה השחורה.

20 שנים לאחר מכן, דו"חות נוספים הסיקו את אותן המסקנות לאחר המהומות שאירעו בבראדפורד, אולדהאם ובארנלי בשנת 2001. מותו של מארק דאגן ביום חמישי, אם כן, מהווה עוד נקודת ציון בהיסטוריה הכאובה של יחסיה הקשים של המשטרה הבריטית עם אזרחים שחורים וקבוצות מיעוטים אחרות. העובדה שמאז 1998 היו לפחות 333 מקרי מוות במעצר אך אף שוטר לא הורשע עקב כך, היא נקודה רעה נוספת ביחסיה המפוקפקים של המשטרה עם התושבים.

שוטרים חוסמים כביש ליד מכונית בוערת בהאקני, לונדון

סיבה אפשרית נוספת לפרוץ המהומות היא החלטת הממשלה הבריטית לקיים קיצוצים בשירותים החברתיים והמגזר הציבורי, כחלק מהתוכנית הכוללת לקיצוץ 95 מיליארד ליש"ט בהוצאות המדינה בחמש השנים הקרובות. הקיצוצים במגזר הציבורי פגעו במגוון רחב של פרויקטים: מצמצום פעילותם של מרכזי תמיכה לפליטים, דרך הקטנת הצוותים במרכזים לנפגעות תקיפה מינית, מרכזי יום לאלכוהוליסטים וחסרי בית, תיאטראות ולסגירתן של תוכניות להעלאת מודעות לאיידס.

הקיצוצים הורגשו במיוחד ברובע טוטנהאם בו החלו המהומות. הרובע העני מדורג במקום הרביעי מבחינת רמת העוני של ילדים בלונדון ואחוז האבטלה בו כפול מהממוצע הלאומי ועומד על 8.8 אחוזים.

ולבסוף, נדמה שבימים האחרונים ניטש בתקשורת הבריטית דיון אודות מניעיהם של הפורעים – התגובות נעות מגינוי המתפרעים כפושעים אנטי-סוציאליים ועד הפניית האצבע המאשימה כלפי ממשלת קמרון:

ג'ודי מק'ינטרי, עיתונאי בעל בלוג באינדיפנדנט, החווה את דעתו על המהומות בצורה שגרמה להפסקת עבודתו כבלוגר באתר העיתון. בפוסט שפרסם מקינטרי ביום שני תחת הכותרת From Brixton to Tottenham, the inequality at the heart of the riots, כתב מקינטרי: "אם הם רוצים שהמהומות יפסקו, יש משהו פשוט מאוד שהמשטרה יכולה לעשות. להפסיק להרוג אנשים."

בהמשך היום, כתב מק'ינטרי בחשבון הטוויטר שלו: "אתם שואלים האם הביזה מוצדקת, אני שואל האם המשטרה אי פעם תישא באחריות  על הריגת אזרחים?". תוך זמן קצר, פירסם האינדיפנדנט הודעה על הפסקת פרסומו של הבלוג של מק'ינטרי באתר.

אולם קולות נוספים בבריטניה מיהרו להאשים אנשי שמאל בכך שהם קושרים בין המהומות ובין הקיצוצים הכלכליים. אחד מהקולות האלה יוצג על ידי ה"דיילי מייל", צהובון בריטי יומי עם קהל של כ-2 מיליון קוראים שמדורג במקום השלישי בבריטניה מבחינת נתוני הפצה. בכתבה שפורסמה אמש בצהובון נכתב כי "חברי פרלמנט ממפלגת הלייבור ופעילים מיהרו לתרץ את מעשי הבריונים, וטענו שלנוער מוחלש אין אפשרות אחרת חוץ מלרסק את הרחובות הראשיים".

נכון לעכשיו, המהומות ממשיכות להתפשט ברחבי בריטניה – אתמול החלו מהומות במנצ'סטר וכבר שלשום היו מהומות דומות בליברפול ובברמניגהם. בעוד שהדיון על מניעיהם של המתפרעים נמשך, יהיה מעניין לגלות בהמשך (בעיקר נוכח גל ההתקוממויות באירופה ובמזה"ת) מה יעלה בגורלן של המהומות הנוכחיות וכיצד הן ישפיעו על הפוליטיקה בבריטניה.