קו חוץ

פרשנות חוץ בעברית

יוון | מהפכה דרך הקלפי?

with 11 comments

מימין לשמאל: ראש מפלגת סיריזה, אלכסיס ציפראס; נשיא יוון, קרלוס פפוליאס; ראש מפלגת הדמוקרטיה החדשה, אנטוניס סאמארס; ראש המפלגה הסוציאליסטית, אוונגלוס וניזלוס

[מתן קמינר]

העיתונות הישראלית, כדרכה, פספסה את הסיפור המרכזי של הבחירות ביוון. עלייתה של מפלגת "השחר הזהוב" הניאו-נאצית אמנם מדאיגה, אבל לא ניתן להבין אותה ללא התייחסות לתוצאה המרכזית בבחירות שנערכו ביוון בתחילת החודש, שהיא לא פחות ולא יותר מאשר התפרקותו של מודל הדמוקרטיה הליברלית האירופאי. מאז תקף המשבר הכלכלי את אירופה, כמעט כל מערכת בחירות הובילה להפלתו של הממשל הקיים – של המרכז-שמאל (כמו בספרד) או של המרכז-ימין (כמו בצרפת). אולם ביוון, הסובלת מנחת זרועו של המשבר יותר מכל ארץ אחרת ביבשת, הקווים שורטטו מחדש. מאז נקבעו עקרונות תכנית "הסיוע" ליוון, שנועדה למנוע את פשיטת הרגל של המדינה ויציאתה מגוש היורו בתמורה לקיצוצים מפליגים בהוצאות הציבוריות, הפרטה בלתי-מבוקרת ופגיעה אנושה בזכויות העובדים, התבהר שבין מפלגות המרכז-שמאל והמרכז-ימין (המפלגה הסוציאליסטית ומפלגת "הדמוקרטיה החדשה" השמרנית בהתאמה) אין שום הבדל מהותי. תוצאות הבחירות הן תבוסה מוחצת לגוש הזה, ניצחון ברור לגוש השמאל הדוחה את תנאי תכנית הסיוע, ולצדו גם עלייה מבהילה של הימין הקיצוני.

המספרים מדברים בעד עצמם: בבחירות הקודמות, ב-2009, זכתה המפלגה השמרנית ב-42% מהקולות, כשבמקום השני הצמוד הסוציאליסטים עם 38% מהקולות, ואחריהם המפלגה הקומוניסטית עם 8%, מפלגת "לאוס" הימנית עם 4% וקואליציית השמאל הרדיקלי סיריזה עם 5%. יוון היתה דמוקרטיה אירופאית מתוקנת, עם רוב של 80% למפלגות מרכז "אחראיות". בבחירות ב-6 במאי, השמרנים והסוציאליסטים התרסקו ל-18% ו-14% בהתאמה. הפריצה הניאו-נאצית משמעותית, אך הניצחון הגדול של הבחירות שייך לגוש שמשמאל לסוציאליסטים, שקיבל כשליש מהקולות.

בתוך גוש השמאל, הניצחון הברור ביותר שייך לסיריזה, קואליציה של כוחות שיצאו מהמפלגה הקומוניסטית וקבוצות פמיניסטיות, אקולוגיות וטרוצקיסטיות. עם 16% מהקולות, סיריזה היא כיום המפלגה השנייה בגודלה ביוון. סיריזה, בראשותו של אלכסיס ציפראס בן ה-38, לא רק מתנגדת להסכם הסיוע כפי שהוא, אלא דורשת להתנער מרוב חובותיה של ממשלת יוון. עוד במצע: מיסוי העשירים, הלאמת הבנקים, ועידוד שיקומו של המגזר התעשייתי. מאז הבחירות דורשת סיריזה מכל שותפה קואליציונית אפשרית – כולל השמרנים והסוציאליסטים – לדחות את תנאי ההסכם עם האיחוד האירופי, דרישה שלה מפלגות המרכז אינן יכולות להסכים.

במצב הזה אין מנוס מבחירות חדשות, שיתקיימו כנראה באמצע יוני. כל הסקרים מראים כי בבחירות חוזרות תהפוך סיריזה למפלגה החזקה ביותר, עם בין 20% ל-27% מהקולות. החוקה היוונית, בצעד שנועד "לייצב את השלטון" ועתה מסכן אותו בבירור, מעניקה למפלגה שמגיעה במקום הראשון בבחירות 50 מושבים נוספים בפרלמנט בן 300 חברים. ייתכן, אם כן, שהמפלגות שמשמאל לסוציאליסטים תוכלנה להקים ממשלה אחרי הבחירות.

דעת הקהל ביוון מקיימת, לדעתם של פרשנים מהמרכז הפוליטי, פרדוקס: רוב האזרחים מעוניינים להישאר בגוש היורו, אך דוחים את חבילת הסיוע. כיוון שהאיחוד האירופי, ובראש ובראשונה גרמניה, מאיים לסלק את יוון מהיורו אם לא תסכים לתכנית, העמדות נדמות כסותרות. בחירתו של הולאנד בצרפת, ודעת הקהל המשתנה בשאר חלקי האיחוד, עשויים לבשר על שינוי בעמדה זו, אך כך או כך הבחירות המחודשות ביוון מעמידות את כל אירופה על פרשת דרכים.

אם תצליח סיריזה להגשים את מצעה במלואו, ניתן יהיה להכתיר את ההישג בתור מהפכה במלוא מובן המילה. אבל כאן נכנסים לתמונה גורמים אפלים יותר: מבדיקה מדגמית עלה שכחצי מהשוטרים ביוון הצביעו בעד הניאו-נאצים, ובה בעת השר לביטחון פנים בממשלה היוצאת ספק מזהיר, ספק מאיים במלחמת אזרחים ובהופעתן של כנופיות חמושות ברחובות. כשהדמוקרטיה הליברלית נקלעת למשבר פנימי – כשבהתאם לחוקיה שלה עולים כוחות שקוראים תיגר על אותם חוקים – כלבי השמירה של הסדר הקיים יודעים להיכנס לפעולה עוד הרבה לפני שהשינוי מתגשם. הסיבה שכל כך מעט מהפכות סוציאליסטיות דרך הקלפי מצליחות היא שהן נתקלות בדיכוי חסר-רחמים מצד המשטר הישן. מעניין אם אלכסיס ציפראס ומפלגתו כבר החלו להתכונן לאפשרות הזאת.

[אגב, בקרוב מאוד 2 מכותבי הבלוג הזה, דימי והגר, יהיו בלב ההתרחשות באתונה. צפו לעדכונים חמים]

Written by hshezaf

מאי 15, 2012 בשעה 10:19 pm

פורסם ביוון, כללי, משבר היורו

Tagged with

11 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. להתנער מחובות, הו כמה מוסרי…

    חוץ משמיטת חובות, באיזה עוד עקרונות השמאל הרדיקלי הזה דוגל? ציינת שלושה: "מיסוי העשירים, הלאמת הבנקים, ועידוד שיקומו של המגזר התעשייתי",
    "עידוד שיקומו וגו'" – אני משער שאין מתנגדים בפרלמנט היווני.
    "הלאמת הבנקים" – בלי קונטקסט לא ברור אם זה צעד חיובי או שלילי, ולמי הוא יועיל, מגזר הבנקאות מפותח ביוון? יש בו תחרות או שאולי מדובר במגזר מנוון (בדומה לישראל)? הבנקים בחובות, ולכן מדובר בעצם בהעברת נטל החובות לעם היווני, או שהם מרוויחים מיליארדים והמטרה היא שהמדינה תרוויח את המיליארדים במקום?

    פאסט סימפל?

    מאי 16, 2012 at 8:17 am

  2. אני מסכים שיש לבחון בעיקר את ההתמודדות של המערכת הפוליטית המרכזית עם המשבר הכלכלי ולא את גידולי הפרא שקיימים בשוליים (אם כי משבר כלכלי הוא מצע נוח להופעתם של גורמים כאלה).
    וכמו שנכתב ונאמר, המדובר על ייאוש של אזרחי אירופה מהממשלים שבמשמרתם התרחש המשבר הכלכלי והדחתם.
    הנה פוסט בעניין: itamargalit.wordpress.com/greek_bouzouki

    א"מ

    מאי 16, 2012 at 8:26 am

    • רוב תושבי יוון חושבים שהמנהיגות שלהם מושפעת משחיתות גדולה, במקום לשפר את המנהיגות הם מעדיפים להגר לארצות אחרות (דרכון אירופאי שמאפשר להם לגור היכן שירצו באירופה) ולכן יוון פשוט נשארת מאחור כאשר כל אחד מתושביה מחפש עבודה בחו"ל (אפילו עוד יותר מבישראל!).

      מושון

      ספטמבר 11, 2012 at 11:23 am

  3. תודה על הניתוח המעניין שהחזיר את המבט לתמונה הגדולה.

    economydummy

    מאי 16, 2012 at 8:54 am

  4. תודה, סקירה מעניינת.
    מה לגבי הגוש שמציע הפרטה כן מבוקרת?

    יובל

    מאי 16, 2012 at 9:47 am

  5. מה רע בשמיטת חובות? גם ביהדות יש כזה דבר. למה? כי אנשים לא תמיד יודעים להתנהל כלכלית מול כוחות חזקים מהם ולכן נקבע הילכתית שיש דברים שאדם אינו רשאי לוותר עליהם, אפילו אם הוא בחובות. למשל: חייו. חיי משפחתו. גם להימכר לעבדות זו בחירה מוגבלת – הילכתית! – לפרק זמן מסויים. כי אחרי שבע שנים מגיעה לך הזדמנות נוספת כאדם חופשי. וכל חמישים שנה, אפילו אם איבדת את כל נכסיך החומריים – מחלקים את הכול מחדש בצורה יותר צודקת ושוויונית ומתחילים שוב – מי שמוכשר יותר לא יתקשה להצליח יותר. אבל מי שההורים שלו פחות מוכשרים יקבל את ההזדמנות להוכיח שאולי הוא יכול לגדל צאן, או מה שזה לא יהיה שעשו שם, לא פחות טוב מטייקוני החקלאות של תקופת הברונזה.
    ומאז עברו אלפיים שנה וקרו עוד כל מיני דברים, למשל, שאפילו אם אתה עני מרוד, אסור לך לשלוח את הילדים שלך לעבוד בשביל בעלי ההון כי אלו שנים שבהם הילדים – מתוקף היותם בני אדם קטנים – זכאים לחינוך והתפתחות ופטור מדאגות כלכליות עד הגיעתם לבגרות.
    מה עוד? נראה לכם הגיוני מה שקורא במערכת הרפואה של ארה"ב, שבה אם יש לך סרטן ואתה עני – אתה לא זכאי לטיפול. עד שממש תהיה בסכנת חיים ואז בית החולים ילווה אותך בשבועות האחרונים.
    אז כן, יש חובות כלכליים שלא מוסרי להחזיר. ואם בנקים גרמניים אומרים שאתה צריך להפריט את מערכת התחבורה שלך כולה (בגדול ובקווים כלליים) כדי להחזיק להם "חוב" שנצבר מנגזרות על הימורים של ספקולנטים – מוסרי יותר לשלוח אותם ללכת לחפש ולאפשר לאזרח הפשוט להמשיך להתנייד בקלות יחסית.

    danaR

    מאי 18, 2012 at 1:08 pm

    • מיועד לפאסט סימפל ולכל עוברת אורח אחרת.
      נ.ב. זו לא המערכת הבנקאית של יוון שכשלה, זו המערכת הבנקאית של וול סטריט, צרפת, גרמניה ושוויץ. והדרישות שלהן ממדינה ריבונית למכור=להפריט את שטחה (במיוחד איים שבעלי הון נתנו בם עינם) היא הפרה של ריבונות. פשיטא.
      זה הוגן שנוחי ותשובה מקצצים לך בפנסיה במקום להחזיר חובות? כי זה בעצם מה שקורה בין האזרחים היוונים לבנקים הגדולים ביבשת.
      ותודה, מתן, על הסקירה. עשית לי חשק לחפש לופ חוקי שבאמצעותו אתבע אזרחות יוונית (סבא שלי יליד סלוניקי, ואפילו גוייס לצבא היווני בתקופת מלחמת האזרחים, הוא הגיע בחזרה לסלוניקי טרי מאושוויץ. לישראל הגיע ב-49' ואמא שלי נולדה כמה שנים אחרי. זו הבעיה). כדי שאוכל להצביע, לעזאזל.

      danaR

      מאי 18, 2012 at 1:13 pm

      • שמיטת חובות היא באופן עקרוני צעד לא יפה, אם לווית כסף והבטחת להחזיר זה עלול לגרוום לקשיים לא קטנים לצד המלווה אם לא תחזיר את הכסף.

        הכסף שהיוונים חייבים לא הושקע ככל הידוע לי בהימורים של ספקולנטים, מדובר בכסף שאותו הלוו אזרחי יוון (באמצעות ממשלת יוון) ובאמצעותו שיפרו את איכות החיים שלהם בשנים האחרונות, ואותו הם נדרשים להחזיר, אם הם לא יחזירו אותו מישהו יסבול, אם בנק גרמני יפסיד כסף, אז במקרה הגרוע הוא יפשוט רגל והרבה אנשים יפסידו כסף, או במקרה הטוב, סתם ערך המנייה שלו יירד וכל מיני גרמנים יפסידו את הכסף של הפנסיה שלהם. אבל חוב לבנק גרמני נשמע כמו מכה קטנה בכנף של איזה שרי אריסון, יוון גם חייבת הרבה מיליארדים לקרנות פנסיה וחברות ביטוח (גרמניות צרפתיות ואחרות), אם הם לא ישלמו הפנסיה של הרבה אנשים תקוצץ, הם גם חייבים לממשלות אירופאיות ולאיחוד האירופי (כלומר אזרחי האיחוד הלוו להם כסף, כסף שאם הממשלה שלהם לא תקבל בחזרה, יגרום לקיצוץ בתקיציבים שלהם), צריך תמיד לזכור שכשמישהו לא משלם את החובות שלו מישהו אחר מפסיד.

        היוונים הוכיחו בעשור האחרון שהם גם רמאים (שקרים בוטים לגוש היורו), וגם לא יודעים לנהל את הכלכלה שלהם בעצמם, עד כאן אלו עובדות. אם היוונים יודעים איך להחזיר את החובות שלהם מבלי להעזר בכסף ובתוכניות גרמניות ואירופאיות, הם מוזמנים לעשות את זה.

        יכול להיות שהיוונים פשוט לא יכולים לשלם את הכסף שהם לוו ואז באמת אין מנוס משמיטת חובות, אבל את זה צריך להראות ובמופתים ולא בנפנופי ידיים.

        פאסט סימפל?

        מאי 18, 2012 at 9:27 pm

  6. מתן, זה נכון שהאופציה העדיפה היא שינוי באיחוד האירופי שיאפשר את הישארות יון ושאר המדינות שתחת איום בסילוק מהגוש – אבל ממשלה בראשות סיריזה חייבת להכין את הציבור לאפשרות של סילוק מהיורו, זה ידרוש בנקיטת צעדי חירום יותר קיצוניים מהמצע הנוכחי של סיריזה ופנייה ברורה יותר לעובדים ולצעירים פעילי המחאה בספרד, איטליה, פורטוגל ואירלנד ובמדינות נוספות שנחנקות תחת איומי הטרויקה להפיל את הממשלות, ולהקים אלטרנטיבה לגוש היורו

    http://www.socialistworld.net/doc/5757

    eyal1917

    מאי 19, 2012 at 11:07 pm

  7. […] של תוצאות הבחירות ניתן למצוא כאן; עלייתו של הימין הקיצוני, שעליה דווח בהרחבה בארץ, היא […]

  8. […] של תוצאות הבחירות ניתן למצוא כאן; עלייתו של הימין הקיצוני, שעליה דווח בהרחבה בארץ, היא […]


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: