קו חוץ

פרשנות חוץ בעברית

מצרים | מי אתם, סלפיסטים?

with 4 comments

[הגר שיזף]

אמש נפתח הסיבוב השני של הבחירות הפרלמנטאריות במצרים, אמצע הדרך במערכת הבחירות הארוכה לבית התחתון של הפרלמנט המצרי. במסגרת הסבב השני יצביעו התושבים במחוזות גיזה, בני סוויף, סוהאג, אסוואן, מנופייה, שאראקייה, בחריה, איסמעיליה וסואץ. תושביהם של תשעת המחוזות הנותרים (ביניהם גם שני המחוזות של סיני) יצביעו ב-3 בינואר. שיטת הבחירות זכתה לביקורת רבה זה מכבר, בעיקר משום מורכבותה: מצביעים מתבקשים להצביע בשלוש קטגוריות – קול אחד עבור מפלגה ושני קולות עבור מועמדים עצמאיים.

הסבב הראשון של הבחירות נפתח בצל הפגנות הענק שהתקיימו ברחבי מצרים בסוף שבוע שקדם להן ולרגע היה נדמה שלמועצה הצבאית לא יהיה לאן להימלט והבחירות ידחו. עם זאת, ביום הבחירות הגיעו המוני אזרחים מצרים להצביע והדיון על החרמת הבחירות נשאר, ככל הנראה, בעיקר בין כתלי הטוויטר ולא זכה לייצוג משמעותי במציאות.

על אף שטרם הסתיים החלק השני של הבחירות והחלק השלישי טרם החל, ניתן כבר להסיק מספר דברים לגבי אופן ההצבעה ואופיו של הפרלמנט הבא. ההפתעה הגדולה של הבחירות עד כה הייתה כמובן, עלייתם של הסלפיסטים. בעוד שקואליציה של מפלגות חילוניות זכתה ב-15 אחוזים מהקולות ברחבי מצרים, בחלקים נרחבים של המדינה התחרות האמיתית הייתה בין שתי המפלגות האיסלאמיות – הסלפיסטים והאחים המוסלמים. רבות דובר על כוחם של האחים המוסלמים, ככל הנראה המפלגה המאורגנת ביותר במצרים שאחרי מובארכ, אשר זכתה בכ-40 אחוזים מכלל הקולות בסיבוב הראשון. בעוד שהצלחתם של האחים המוסלמים הייתה צפויה, הצלחתם של הסלפיסטים הייתה, כאמור, מפתיעה.

מי אתם, סלפיסטים?

דם רב כבר הוקז על ניסיונות לנתח את עלייתם של הסלפיסטים, תוך ניסיון מוצהר לנסות ולהבין האם העובדה שהם והאחים המוסלמים מהווים, על פי ההערכות הראשוניות, רוב בפרלמנט המצרי, יכולה להוות אינדיקציה להפיכתה של מצרים ל"איראן הבאה". אך מבט על מעט יותר מדוקדק על הסלפיסטים חושף מפלגה בלתי אחידה שיותר מכל – לא ברור אם יש אחדות או הסכמה בין חבריה על האופן בו הם עצמם רואים את עתיד מצרים.

הסלפיסטים הנם קבוצה של מוסלמים אדוקים ומפלגתם, מפלגת "אל נור", נחשבת על ידי רבים כמפלגה הדתית הקיצונית ביותר שקיימת במצרים כיום. על אף ש"אל נור" היא מפלגה חדשה, שנרשמה רק לאחר נפילתו של מובארכ, הסלפיסטים עוסקים בבניית תשתית של סעד חברתי באזורי הכפר במצרים מזה שנים רבות. בדומה לסלפיסטים, גם יתרונם הגדול של האחים המוסלמים בבחירות מיוחס להם בזכות נוכחותם באיזורים הכפריים של מצרים וסיועם לשכבות המוחלשות, אך חברי מפלגת האחים המוסלמים הם רובם בני המעמד הבינוני, בעוד שהסלפיסטים נוהגים לכנות עצמם "קול הרוב הדומם", כלומר, קולן של השכבות המוחלשות.

"הם חושבים שהם ורק הם מייצגים אותנו ומדברים בשמנו. הם לא נמצאים ברחובות שלנו, הם לא גרים בכפרים שלנו, הם לא מתהלכים בכפרים הקטנים שלנו,הם לא לובשים את הבגדים שלנו, לא אוכלים את הלחם שלנו, לא שותים את המים המזוהמים שלנו, לא חיים בביוב שאנחנו חיים בו ולא חווים את חיי האומללות והקושי של האנשים", אמר שייח שעבאן דארוויש, חבר מפלגת אל-נור, במהלך נאום בחירות באחד הכפרים (הציטוט לקוח מתוך הכתבה המעולה של דיוויד ד. קיקפטריק בניו יורק טיימס). לאור ציטוט זה הופכת עלייתם של הסלפים למפתיעה פחות. כזכור, חלק מרכזי מדרישות המחאה בתחריר היו דרישות חברתיות-כלכליות וחלק נאה מהמפגינים היו גם פועלים, חקלאים ואנשים משכבות מוחלשות. אולם, לאחר המהפכה נדמה היה שעובדה זו נשתכחה מלבם  של מקבלי ההחלטות וכל הבטחה לשיפור חייהם של התושבים שבכפרים נמוגה. יציאתם של הסלפיסטים נגד האליטה המצרית ושימת הדגש על היותם חלק מהעם, מהווה חלק חיוני מהצלחתם בבחירות. בעוד שהאחים המוסלמים מרבים להזכיר את פועלם למען עניים (והוא איננו מבוטל, כמובן), מדובר במפלגה אשר נשלטת על ידי אנשי המעמד הבינוני שלא נוהגים לדבר על עצמם כחלק אינהרנטי מהקהילות שלמענן הם נלחמים.

אבו אל מאטי, מועמד מטעם מפלגת אל-נור, בקהיר.

בהתאם, מצביעים רבים של מפלגת אל נור העידו כי הם סומכים על השייחים החברים בה שיבינו את הצרכים של קהילותיהם מתוך עבודתם רבת השנים למען הקהילות הנזקקות במצרים. "הם פועלים למען הקהילות, אז זה הגיוני שכשהם יהיו בפרלמנט הם יעשו אפילו יותר ", אמר יחיא אל-סעיד, מורה מפורט סעיד שהצביע לסלפיסטים.

עלייתם של הסלפיסטים הפתיעה והרגיזה גם את האחים המוסלמים, שמיהרו להאשים אותם בשיתוף פעולה עם מובארכ. טענתם זו נתמכת בעובדה שתחת שלטונו של מובארכ ניתנה לסלפיסטים, שלא היו אז תנועה פוליטית, יד חופשית לפעול בעוד שחברי האחים המוסלמים נרדפו וריצו תקופות מאסר בכלא. בנוסף, האחים המוסלמים דאגו להזכיר כי עם תחילתן של ההפגנות נגד מובארכ, הסלפיסטים קראו לתומכיהם להימנע מהצטרפות אליהן. בתגובה טענו הסלפיסטים כי גם רבים מהם ריצו תקופות מאסר תחת שלטונו של מובארכ.

אך הדבר המעניין והמבלבל באמת בסלפיסטים, טמון בכך שנראה שמפלגת "אל נור" היא קואליציה לא מאוד מגובשת של שייחים, ולא ממש מפלגה מאורגנת. בעוד שקיימת בין חבריה הסכמה כי יש לקדם את החוק איסלאמי, ראיונותיהם של חברי המפלגה לתקשורת מציגים תמונה בלתי-אחידה לגבי משמעות הדבר. לאחרונה כינס ראש מפלגת אל נור, עמאד אל-דין עבד -אל-ע'פור, מספר עיתונאים בניסיון להסביר את עמדת המפלגה בנוגע לעתידה של מצרים. ככל הנראה, מטרתו העיקרית של הכינוס הייתה להרגיע את הרוחות ושלל הספקולציות לגבי גישתם של הסלפיסטים בנוגע לאופיה הדמוקרטי של מצרים וזאת לאחר שלאחרונה הצהירה המפלגה כי היא תומכת בהיותה של מצרים מדינה "אזרחית". בדבריו, הסביר ע'פור כי משמעותה של מדינה "אזרחית" איננה מדינה "חילונית": "אנחנו מתכוונים למדינה שמבוססת על דמוקרטיה, חוק וזכויות אדם", הוא אמר. "אנחנו לא מעוניינים במדינה דתית, אבל אנחנו גם לא רוצים אומה שמנותקת מהדת. משום כך אנחנו נחושים להותיר במקומו את הסעיף השני בחוקה [הקובע כי איסלאם היא דת המדינה במצרים]".

בתגובה לאמירות של חלק מחברי המפלגה, על פיהם יפעלו הסלפיסטים כדי לכפות הפרדה בין גברים ונשים באוניברסיטה, או יאסרו על מכירת אלכוהול לתיירים, הבהיר עבד-אל-ע'פור כי "אנחנו רק מפלגה. אנחנו לא נכפה, לדוגמא, שינויים חברתיים על ידי הוצאתם מחוץ לחוק של מסורות או מנהגים שנראים לנו בלתי הולמים. אנחנו לא יכולים לכפות על אף אחד לעשות או לא לעשות משהו – זה יעמוד בניגוד לאמונותינו".  ובתגובה להאשמות על פיהן המפלגה הוסיפה נשים לרשימתה אך ורק כדי לעמוד במכסות שנקבעו על פי החוק, אמר ע'פור כי "לנשים יש זכות להתמודד בבחירות, ואנחנו מאמינים בזה. על פי האיסלאם, אם להיות כנים, עדיף שאישה לא תשמש כנשיאה. אך מכיוון שהחוקה המצרית מתירה לנשים להתמודד לנשיאות, אנחנו מכבדים זאת".

חוסר האחידות בין דבריו של ע'פור להצהרות קודמות של חברי המפלגה משאירה מקום רב לספק לגבי מחויבותה של המפלגה להצהרות של חבריה או באשר להסכמה אמיתית בין גורמים שונים במפלגה בנוגע לנקודות קריטיות רבות.

כל זאת, כמובן, לא הוריד את לחצם של פעילים ופוליטיקאים מצריים, שמקווים שסבב הבחירות השני יביא עמו עלייה במספר התומכים במפלגות ליברליות.

Written by hshezaf

דצמבר 15, 2011 בשעה 4:57 pm

פורסם בכללי, מצרים

Tagged with

4 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. פוסט מעניין, ועם זאת, הוא מבטא נטייה מעט מצערת בשמאל להתעלם מכל הדברים שמסבכים את המציאות.
    נכון, בתקשורת המיינסטרימית מציגים את הסלפיסטים כאנשים נורא מפחידים. אז אני מבין את הצורך לקחת נשימה ולהציג תמונה קצת פחות פרנודיאית. אבל בטקסט הזה, המחיר הוא מין תיאור פחות או יותר מרקסיסטי של הסלפיסטים כתנועה ש"פשוט" צמחה בגלל שהשלטון והאחים המוסלמים הזניחו את העניים. התיאור הזה הוא חשוב, אבל יש מקום בכל זאת לתאר את האידיאולוגיה של התנועה הזאת בצורה קצת יותר הוגנת, כולל המרכיבים המאוד מסוכנים ולא סימפטיים שיש בה. זה לא ממש מעורר אמון לצטט רק התבטאויות שנועדו להרגיע – הרי אלה אנשים פוליטיים, ומטבע הדברים הם רוצים להשיג מטרות פוליטיות על ידי התבטאויות. התוצאה היא שהפוסט הזה אפשר להבין שהסלפיסטים הם כמעט ליברלים.
    גם ביבי אומר שהממשלה שלו בכלל לא פוגעת בדמוקרטיה ולגמרי מתנגדת להדרת נשים. אבל מן הסתם לא תאמצי בעיניים עצומות את מה שביבי אומר. הפלא ופלא – גם לערבים יכולה להיות אידיאולוגיה מסוכנת, ויותר הוגן גם כלפיהם לתת כבוד לרעיונות שלהם לטוב ולרע.
    באופן קונקרטי – מה למשל בנוגע ליחס שלהם למיעוט הקופטי?

    קוואפיס

    דצמבר 16, 2011 at 12:24 am

    • בוקר טוב, תודה על התגובה. כמובן שלרגע אני לא אומרת שזו תנועה נפלאה, חלילה. חשוב לי להסביר שאני כותבת פה על מה שמעניין אותי ובהקשר הזה, מה שעניין אותי זה להבין את הסתירות שמרכיבות את התנועה הזאת ואת אופן צמיחתה. לגבי שאלתך בנוגע לקופטים – אני אשמח לבדוק את הנושא, על אף שאני מאמינה שגם פה – התשובה תהיה מעט יותר מורכבת ממה שאתה או אני מצפים.
      כוונתי בפוסט לא הייתה לפשט את המציאות, כי עם לסבך אותה (לפחות מבחינתי), כל הדברים שכתובים פה דרים ולא דרים בכפיפה אחת עם הדברים האחרים ששומעים בעיתונות המרכזית.
      אתה צודק לחלוטין לגבי היחס לנשים (גם לא אתנגד לדברייך בהקשר לביבי, כמובן) – הרי במהלך הקמפיין שלהם הוסרו תמונתיה של המועמדת ברשימתם ובכלל, היא נוטה לשחק תפקיד נשי נוסח "Tea Party". פה אתה צודק.
      אני שמחה מאוד שקראת את הפוסט ושהוא הציג צדדים אחרים שלאו דווקא מגיעים לאוזנייך (או עינייך) בדרך כלל ומצער אותי שמיהרת לתייג זאת כעצימת עיניים מצדי.
      האמן לי, אין לי ולו אינטרס אחד בתנועה הסלפיסטית, הייתי מעדיפה בהרבה, אם היו מבקשים את עצתי, שאחת מהמפלגות המהפכניות יובילו. עם זאת, אלה אינם פני המציאות ואני מעדיפה לשמוע ולהשמיע קולות רבים שמסייעים להבין את המורכבות מאשר להשאיר את הדהודו של אותו הקול האחד שנשמע ללא הרף.

      hshezaf

      דצמבר 16, 2011 at 9:19 am

  2. למה "סלפיסטים" ולא "סלפים"?

    James

    דצמבר 16, 2011 at 5:39 am

    • היי ג'יימס, בעברית יש האומרים סלפים ויש המשתמשים במונח סלפיסטים. אני לא הצלחתי עדיין להבין אם אחד הצדדים צודק והשני טועה ולכן בחרתי לכתוב זאת בצורה בה אני רגילה להשתמש. אם טעיתי ומדובר במונח שגוי לחלוטין – עמך הסליחה.

      hshezaf

      דצמבר 16, 2011 at 9:06 am


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: