קו חוץ

פרשנות חוץ בעברית

ספרד | דיווח מהשטח: דילמות יום-יום של מאבק אידיאליסטי

with 2 comments

[איה שושן]

בכיכר שער השמש במדריד הפכו דיוני האסיפה הכללית של העם לעניין קבוע. פעמיים ביום מתאספים כל הפעילים במתחם שאינם עסוקים במשימות תחזוקה כדי לדון בנושאים עקרוניים, בלוגיסטיקה ובאסטרטגיה. מתנדבות ועדת הכבוד ההדדי דואגות להושיב אנשים, להכריז על פתיחת הדיון לדעות מהקהל, ולהכין את סדר הדיבור. המגפון הקטן שבעבר הספיק כדי לנהל דיון בן עשרות משתתפים הפך למערכת הגברה עם מיקרופון כדי לאפשר למאות האנשים להקשיב. כמו תמיד, בערב מגיעים יותר אנשים והאסיפות מתמלאות. במרכז הבמה עומדים שלושה אנשים – הדובר, ושני מתרגמים לשפת הסימנים, כל אחד פונה לחלק אחר של הקהל. גם אדם בכסא גלגלים מוצא בקלות את דרכו לתוך האסיפה בעזרתן של המתנדבות שמפנות לו דרך. מדי ערב מתבקש הקהל בכיכר לכבד דקה של שקט למען המאבק לדמוקרטיה בספרד. ביום שלישי הוחלט להקדיש את דקת הדומייה לסולידריות עם מאבקו של העם הסורי להשגת דמוקרטיה בארצו. כך נראה היום-יום של תנועה עממית חדשה.

חלוקת משאבים, הצעות למימון, והתחשבות בשכנים – כיצד נפתרות מחלוקות   

הדילמות שניצבות בפני הפעילות עולות בקצב מסחרר ומעוררות מחלוקות עקרוניות, שנוגעות בחלוקת המשאבים, בקשות מהרשויות, ויחס לבעלי עסקים. ביום ראשון עלה מתנדב מדוכני האוכל והסביר שהם לא עומדים בביקוש, מכיוון שהם מספקים מזון גם לאנשים רבים שאינם מעורבים ישירות בפעילות. הוא ביקש מהמליאה לדון בהצעות לפתרון. המליאה הביעה התנגדות מוחלטת להגביל את חלוקת האוכל רק לפעילים, ולבסוף הוחלט שרק במקרה של מחסור אמיתי תינתן עדיפות לפעילים, ושיש צורך בפתרונות יצירתיים. בעקבות הדיון פרסמו הפעילות באינטרנט רשימת מצרכים שחסרים, והעבירו את השמועה מפה לאוזן. למחרת כבר הגיעו אנשים מרחבי העיר, גם כאלו שאינם מעורבים בפעילות באופן קבוע, עם שקיות מצרכים בידיהם. המתנדבות בדוכני האוכל מקבלות את פני התורמים בצהלות ומחיאות כפיים, שחוזרות על עצמן כל כמה דקות עם הגעת משלוח חדש. המלאי התמלא וכעת שלושה דוכנים מציעים ארוחת בוקר, צהריים וערב בשעות קבועות כמו גם פירות ועוגיות בין הארוחות. ביום שלישי דובר ועדת תיאום קרא להתרחשות הזאת "חלוקה אמיתית של העושר".

דיון נוסף שהעלה מחלוקות התנהל סביב הצעת שתי חברות גדולות לתרום סכומי כסף נכבדים וציוד לקמפיין. הדיון נמשך זמן רב, ובמהלכו הוחלט שאין להזכיר את שמות החברות במליאה על-מנת לא לספק להן פרסום. ההתנגדות לקבלת התרומות היתה גדולה, ודוברים שונים התעקשו שחברות אלה הן חלק מהאויב המשותף ואין לשתף איתן פעולה, בעוד אחרים טענו שניתן לקבל את התרומות ולהעבירן לארגוני נזקקים או למדינות עניות, או לחזק באמצעותן את הקמפיין. לבסוף הוחלט לדחות תרומה כספית מחברת משקאות גדולה, אך לקבל תרומה של ציוד מחברת אנרגיה מתחדשת על-מנת להפחית את השימוש בגנרטורים וחשמל במתחם. "השמש (סול) לעולם לא תפסיק להאיר עבורנו", סיכמה בהתרגשות אחת הפעילות במליאה.

למחרת עלו דילמות לוגיסטיות בעניין בקשות מהשכנים, מבעלי העסקים ומהרשויות. המליאה אישרה בקלות את בקשת השכנים להפסיק שימוש במערכות ההגברה בחצות, כמו גם בקשה מהרשויות לא לגעת בתשתיות החשמל הגבוה. אך בקשת בעלי העסקים להוריד את השלטים מחזית החנויות נתקלה בהתנגדות. צעיר אחד טען שאין לו שום רצון להתחשב בבקשות של בנקים ורשתות גדולות, ומהקהל נשמעו צעקות "אבל יש פה גם מאפיות ועסקים קטנים!". דובר על הקונפליקטים הפנימיים שייווצרו אם ועדת הכבוד תצטרך למשמע פעילים ופעילות. פועל מאתר בנייה קרוב טען שהיקף המכירות בכיכר רק עלה בעקבות ההפגנות. "זה הקול של העם, אנחנו לא זקוקים לאישור של בעלי העסקים", אמר. הוא גם הוסיף שאחרי כל כך הרבה שנים של עבודה בתנאים מחפירים, הוא לא מבין מדוע חבריו לעבודה לא מצטרפים אליו בכיכר. "כאן נמצא המאבק האמיתי שלנו", הכריז. מנגד נשמעו דעות שקראו להתחשב בעובדי החנויות, שאינם אשמים בדבר, ולמנוע מהם את הצורך להתעמת עם פעילים. לא הושגה הסכמה, והעניין הועבר לטיפול ועדת התיאום, שהתבקשה להכין הצעות פשרה להצבעה במליאה.

ללא הנהגה מקומית וללא מפלגות

באופן כמעט בלתי ייאמן, התנועה מתנהלת ללא מנהיגות וללא דוברים רשמיים. עניין הייצוג המבוזר חוזר ועולה כעיקרון שאסור לפגוע בו. כך, ועדתהתקשורת, שאמונה על טיפול בסיקור התקשורתי, החלה להפעיל סדנאות בדיבור בציבור, על מנת להכשיר פעילות שיוכלו לקחת חלק בייצוג ולמנוע חזרתן של פנים מוכרות. אתמול דחתה המליאה הכללית בקשה של תוכנית טלויזיה מרכזית לארח נציג של התנועה באולפן, מכיוון ש"איננו מאמינים שאדם אחד יכול להעביר את המציאות הדמוקרטית והשיתופית שנוצרה פה." אחד הפעילים חזר וביקש שגם אלה שעוסקים במשימות תחזוקה ימצאו זמן להשתתף בדיוני המליאה. "אנחנו לא רוצים לשכפל פה את מבני הכוח הקיימים בחברה, כולם צריכים לבוא למליאה לחשוב ולקחת חלק בהחלטות". מנחות הדיונים במליאה, כמו גם חברות הוועדות השונות, עובדות ברוטציה מתמדת כדי להימנע מהיקבעותם של אנשים מסויימים בעמדות כוח.

לכל אורך הקמפיין, עניין הסיקור התקשורתי היווה בעיה מרכזית. בתחילת הדרך הוחלט לא לתת לכלי התקשורת לצלם שום דבר במתחם, תחת הטיעון שהם ישתמשו בחומרים לצורכי מניפולציה. מהר מאוד התברר שלא רק שהחלטה זו אינה ברת אכיפה, היא גם מוטעית עקרונית. איש תקשורת ותיק שדיבר במליאה סיכם זאת בצורה טובה: "40 שנה נלחמנו בפרנקו תחת צנזורה נוקשה, אם היתה לנו את החשיפה שיש לכם היום, היינו מפילים אותו עוד קודם". כלי התקשורת הורשו לצלם, מלבד באזורים מסויימים בהם התבקשו לשמור על פרטיות הפעילים. בכל זאת, פעילים רבים הביעו תסכול מסיקור ההפגנות בכלי התקשורת. "אומרים שאנחנו תנועת שמאל, קוראים לנו ארגון "דמוקרטיה אמיתית עכשיו", כל זה מוטעה. אנחנו העם. אנחנו כולם. אנחנו נלחמים בשם הדמוקרטיה." ואכן, בכיכר נמצא קהל מגוון, מתיכוניסטים שבאים אחר הלימודים, דרך אנרכיסטיות ופעילות שמאל, ועד מבוגרים ואנשים עובדים. המכנה המשותף להם הוא הרצון לשנות את המערכת הפוליטית הקיימת, שלדבריהם אינה מייצגת את רצון העם. ביום שבת, תוך כדי שידור ישיר של תוכנית טלויזיה שמרנית מהכיכר, פנה לצוות בחור צעיר וביקש להתראיין. "אני ימני," אמר ישירות למצלמה. "אתם מטעים את הצופים שלכם כשאתם אומרים להם שזו התארגנות שמאל רדיקלית, יש פה אנשים מכל הקשת הפוליטית שנמאס להם מהמערכת הקיימת."

מתכוננים לפעילות לטווח ארוך

  הדרך שנבחרה להמשך היא לקחת את התנועה לרמה המקומית. לשם כך הוקמה ועדת שכונות, שמטרתה ליצור אסיפות דומות בכל שכונה ופרבר של מדריד. ביום שלישי התקיימה פגישה ראשונה של נציגות המעוניינות להקים אסיפות שבועיות בשכונתן. בפגישה נכחו כמה מאות פעילים ופעילות, עשרות אחדות מכל שכונה, שדנו בלוגיסטיקה בסיסית וארגון. הפגישה הראשונה של כל האסיפות, כל אחת בשכונתה, נקבעה ליום שבת בצהריים. הפעילים דנו במיוחד בקושי הנוגע לפרסום האסיפות, בשל הצורך באישורי משטרה ובעיית תליית שלטים במקומות לא חוקיים. הדיונים כוונו לפעילות לטווח ארוך. לפעילים ולפעילות חשוב לדאוג קודם לארגון ולתשתית לפני שיתחילו לדון במטרות ובדרכי פעולה.

ועדת "הארכת הפעילות" עובדת על יצירת קשר ועידוד קבוצות ברחבי ספרד לקיים פעילות דומה בעירם. בעשרות ערים שונות כבר הוקמו אוהלים בכיכרות המרכזיות ומתקיימת פעילות דומה, אם כי בהיקף קטן יותר. בכיכר קטלוניה בברצלונה פועלת התארגנות בסדר גודל דומה לזה שבמדריד, ובשתי הערים כבר הכריזו על כוונה לערוך צעדות המוניות ב-19 ביוני. עד אז יש להם זמן לדון במי ישטוף את הכלים.

[הפוסט פורסם גם במיי סיי. ניתן לקרוא את הדיווח הקודם של איה כאן].

Written by Dimi

מאי 26, 2011 בשעה 12:20 pm

פורסם בספרד

Tagged with

2 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. נדון לכישלון. האמונה כי ה"פוליטיקה מושחתת" ולכן צריך להתרחק ממנה מבטיח כי ארגונים כאלו לא יוכלו להשפיע על המדיניות. מה שהתאים לכיכר תחריר בהתחלה, כאשר מנהגים היו הופכים למטרה איננו מתאים בחברה דמוקרטית.

    ג'ו

    מאי 26, 2011 at 5:03 pm

    • מסכים שהבריחה מפוליטיקה ובעיקר מהתארגנות מפלגתית היא חולשה כרגע, אבל אף מהפכה לא מתחילה עם כל התנאים המושלמים.

      אם התארגנות מפלגתית היא אכן צורך חיוני לתנועה (ואני חושב שכן) אז יצטרכו לקדם אותה אלה שמבינים את זה תוך כדי המאבק

      מה גם שהסלידה מהפוליטיקה מובנת לחלוטין על רקע זה שאין אף מפלגה בספרד (ולצורך העניין במרבית המקרים באירופה) שמציעה תוכנית אלטרנטיבית למדיניות של שתי המפלגות הגדולות.

      גם ה"שמאל המאוחד" למרות הסיסמאות הרדיקליות לא אומרת מה כן צריך לעשות במקום הקיצוצים ואף השתתפה בדיונים בין המפלגות שקבעו את תוכניות הקיצוצים ב-2010

      אייל

      מאי 31, 2011 at 1:07 pm


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: