קו חוץ

פרשנות חוץ בעברית

מצרים | הצבא משעה את החוקה ומעצב את שלטונו, וגם – פרשנות: האחים המוסלמים במהפכה

with 5 comments

בעקרון, רצינו להפסיק את העדכונים השוטפים עם התפטרותו של מובארק ולחזור לנהל את "קו חוץ" כבלוג פרשנות בלבד. אבל נראה שאין ברירה וההיסטוריה לא מחכה לנו :)  מעכשיו, נשתדל לשלב: נפרסם פרשנות על ארועים במצרים ובאזורים אחרים בעולם לצד עדכונים, בעיקר באמצעות חלון מבזקי הטוויטר שלנו, כאן משמאל >>>

 

 

תצלום: צור שיזף

 

העדכון לגבי מצרים, נכון לעכשיו, הוא שכיכר תחריר עדיין מאוכלסת ע"י מפגינים החושדים כי הצבא עלול "לחטוף" מידיהם את המהפכה. אילו הצבא, מצידו, מניח לרוב לממשלה שמונתה ע"י מובארק להמשיך לשלוט, אך בה בעת מודיע כי המשטר הצבאי ימשך רק חצי שנה, "או עד אשר יתקיימו בחירות דמוקרטיות." שימו לב שהסתייגות זו יכולה להתפרש גם כ"או עד הבחירות שיתרחשו בתוך חצי שנה", או "כמה זמן שיידרש לארגון בחירות, גם אם למעלה מחצי שנה."

אגב, מי שכבר מתגעגע לשידורי המהפכה ורוצה טעימות מהיבטים וזוויות של הארועים שנאבדו ברצף העדכונים השוטפים, מוזמן לעיין במקבץ מהנה ביותר בבלוג העברי "ארץ האמורי." בינתיים, אנחנו שמחים להגיש לכם עוד פיסת פרשנות מפי אורחת נוספת- הפעם העיתונאית האמריקאית הלנה קובאן. קובאן הייתה בעלת טור במשך 17 שנה בעיתון האמריקאי הנחשב, Christian Science Monitor, וכיום מנהלת את הוצאת "Just World Books." בעת המשבר האחרון, סיקרה את פעילות האחים המוסלמים במצרים עבור מגזין פוריין פוליסי. כמו תמיד, אנו מזמינים אתכם לשאול שאלות שיועברו להלנה, והיא תשיב עליהן מחר. פרשן ה"אקונומיסט" ו"אלמסרי אליום" איסאנדר אל-אמראני מחכה גם הוא לשאלותיכם – על המאמר שלו בקו חוץ ועל עתיד מצרים בכלל.

הלנה קובאן |האחים המוסלמים במהפכה

לא מן הנמנע כי בעוד שנים, כאשר ההיסטוריונים יסקרו וינתחו את מהפכת מצרים, הם יסיקו כי אחת הטעויות הגורליות של המשטר הייתה לא לבוא לקראת האחים המוסלמים כבר מזמן. אם למשל, המשטר היה מאפשר להם להתמודד בבחירות הבאות באותו אופן מוגבל ומצומצם בו התמודדו ב2005, סביר להניח שכל המחאות האחרונות כלל לא היו מתרחשות. אבל לא היה בידי המשטר לאפשר לאחים אפילו את התפקיד הקטן שהיה להם בפרלמנט כמעט חסר-השיניים המצרי בחמש השנים האחרונות.

להבנתי, הפלגים המשמעותיים ביותר באחים המוסלמים איבדו כמעט כל עניין בהשתתפות ישירה בממשלה לפני עשרות שנים. מנקודת ראותם, תפקיד האחים הינו לטפח התחדשות דתית וחברתית ברחבי מצרים ובשאר האומה המוסלמית, והעולם הפוליטי הינו בעל פוטנציאל משחית ורצוף סכנות. למרות זאת, הם שאפו לשמר נוכחות בפרלמנט ובאיגודים השונים, מכיוון שזו איפשרה להם, אף אם באופן מוגבל ביותר, לשמר את המסר שלהם ולהגן על הארגון. האג'נדה שלהם שונה מאוד מזו של המפלגות, הרשתות וההתאגדויות החילוניות הרואות את תפקידן כפוליטי לחלוטין, ואינן חולקות ביניהן כמעט שום מצע חברתי, מעבר לקידום של זכויות ואזרח.

אם כן, נראה שלמשטר הייתה עד לא מזמן אפשרות לשלב את האחים המוסלמים ולנכס את הישגיהם, אבל הוא בחר שלא לעשות זאת. הסיבה לכך אינה ברורה, גם אם מקורותי שלי במשטר הישן סיפרו לי בזמנו באריכות על טבעם ה"אולטרה-שמרני, אנטי-מערבי, ונחשל" של האחים, לעיתים מעל מנות נדיבות של בלק לייבל. במקום לחקור את התנאים שבהם מנהיגי האחים היו מסכימים להצטרף למערך השולט, הממשל העדיף להמשיך – ובשנים האחרונות אף להסלים – את דיכויים.

למדיניות זו היו שתי השפעות ברורות. ראשית, היא חישלה ושיפרה את היכולת הידועה של האחים לשמר את ארגונם גם בתנאים ובנסיבות הקשים ביותר. שנית, במעמקי הכלא ומרתפי העינויים של הממשל, אלפי פעילי של המפלגה החלו להתחבר ולפתח כבוד הדדי עם פעילי אופוזיציה צעירים וחילונים שנכלאו גם הם.

האופי המתמשך של השינוי המתרחש כיום במצרים משפיע על האחים המוסלמים בצורה דומה: הוא מקרב אותם אל הפעילים החילונים. הכושר הארגוני של האחים היה מרכיב חיוני בארגון המחאה; כשהם הודיעו, ב27 בינואר, כי הם מצטרפים רשמית להפגנות, היה ברור כי כל הארועים כולם עלו מדרגה. יחד עם זאת, היה קשה שלא להתרשם מהנהירות המוסרית, הפוליטית והמנהיגותית שהפגינו האחים בתקופה זו. מסר התמיכה שהביעו דוברי האחים לטובת המטרות הדמוקרטיות היה אחיד, בהיר, חזק, ומאוד מתון פוליטית – והתנועה היטיבה לדבוק בו ולהעבירו בצורה ברורה.

ב6 בפברואר, האחים ורוב התנועות האחרות המרכיבות את המחנה הפרו-דמוקרטי שלחו נציגים לסבב שיחות ראשון עם סגן הנשיא דאז, עומאר סוליימן. אך סוליימן לא הצליח לשכנע אף נציג כי התהליך המוצע עונה לצרכיהם. קשה עדיין לומר כיצד יגיבו הכוחות הפרו-דמוקרטיים להצעות עתידיות מהמשטר הנוכחי. הרגשתי האישית היא שסביר להניח כי השבועיים שהאחים בילו ביחד עם שאר הפעילים בכיכר אל-תחריר, ובארגון ותיאום ארועי המחאה ברחבי המדינה, גיבשו את מרכיבי האופוזיציה באופן שלא היה קיים לפני ה28 בינואר.

קיימת כמובן עדיין אפשרות כי הגנרלים ינסו למשוך לצידם את האחים או חברים אחרים באופוזיציה, כמו "מועצת החכמים", וינסו לפצל את המחנה הדמוקרטי. אבל ככל שהאופוזיציה תשמור על נוכחות בולטת יותר ברחובות, כך האפשרות הזאת תתרחק ותתרחק. כן, התשישות עלולה להשתלט גם על המחנה הדמוקרטי; אבל בינתיים, אין לכך כל סימן. הנצחון הראשון של המחנה, בדמות סילוקו של מובארק, נתן לכל חבריו וחברותיו טעימה אמיתית וחזקה של ערך האחדות העממית, המשמעת והנחישות.


Written by Dimi

פברואר 13, 2011 בשעה 6:09 pm

פורסם בכללי

5 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. תשמעו, אתם חייבים לגלות טיפה אחריות! זה או אתם או אהוד יערי.

    :) כל הכבוד על הכיסוי. עשיתם משהו חשוב.

    נתאי

    פברואר 13, 2011 at 9:23 pm

  2. זה משעה בע' (=ביטול), לא משהה בה' (=עיכוב)

    מהגג

    פברואר 14, 2011 at 4:20 pm

  3. משחיט -> משחית
    ההסיטוריונים -> ההיסטוריונים
    לדעתי כדאי לבצע הגהה על המאמר של קובלן

    האזרח דרור

    פברואר 14, 2011 at 5:17 pm

  4. כאחת העורכות הלשוניות/מנכשות שגיאות הכתיב המתנדבות של הבלוג הרשו לי לספק לכם תשובה שתשביע את רעבונכם עד שהבלבית ייכבל שוב למחשבו ויסיים להזין את עדכוני היום הבלתי פוסקים. יש סיכוי שפנאי בשפע שכזה יגיע רק אחרי תום מהפכות הדומינו (אם לטפח את האופטימיות העוברית שנבטה בכולנו בימים אלו). אי לכך ובהתאם לזאת כל מה שאני כותבת הוא על דעתי שלי, ולאו דווקא מייצג את עמדת מקימי הבלוג. למרות שזו הזדמנות יפה להרים מהפכת בזק גם פה בעוד הם תשושים בערבות הפוסט של היום :)
    אז הרשו לי לפצוח בתודה על האמון שלכם בנו ובסטנדרט אותו אנו מציבים לבלוגי לייב פיד עבריים. בטוחני שלא הייתם מבקרים בבלוג משעמם או סתם שגרתי ומצליחים לאתר דבר אחד ויחיד עליו שווה להעיר בקול. ולמרות שאני לכאורה מתפקדת כמשטרת האיות במרחב זה, חונכתי על ברכי בלשנות אחרת, ולכן אני שמחה כי נאה ההיכל בעיניכם, גם אם האבק מעט מגרה בנחיריים.
    ולאחר הפומפוזיות, ההדר ולקיחת הרבה יותר קרדיט על הבלוג מהמגיע לי, הרשו לי להזכיר לכם את העובדה כי מדובר ב*בלוג*. מעצם טבעו הנ"ל מתנהל ע"י מתנדבים ומתנדבות שאינם מועסקים בשכר במערכת מסודרת, הטובעימות בעבודות יומיות שלעיתים מנותקות מהעשייה המרתקת פה, פקקים, ומעל לכל- באגים של וורדפרס. הכוונה של כולנו פה טובה, אך לפעמים ישנם כוחות חזקים מאיתנו.
    לדוגמה- תיקנתי את שגיאות הכתיב ברשומה למעלה כבר אתמול בערב וכל כך הרבה פעמים שכמעט שיננתי אותה, אבל בעיות טכניות הקשורות כנראה לעובדה שמספר אנשים מעדכנים את הבלוג ממספר מחשבים מנעו מאיתנו להעלות גירסה תקינה.
    ודרך אגב, רשומת פרשנות אחת אכן הועלתה רק אחרי עריכה, אך עדיין יש לי תחושה שרב הקהל עדיין מעדיף עדכון מהיר עם א' נעלמת, מאשר להיזון באותה העת מחדשות מיינסטרים מעוותות או מטופשות במפגיע.
    ההתנצלויות הנ"ל אינן מופיעות פה כדי לכסות את התחת השחוק של מי מאיתנו, אלא בעיקר כדי שתדעו שאנחנו בדיוק כמוכם מעריכים את המילה הכתובה ולא רק את המסר אותו היא מעבירה, ושבאמת אכפת לנו ממה שאנחנו עושים. לי אולי טיפ טיפה פחות מאחר ואני פה מטעמים פוליטיים ולא ע"מ לצבור מוניטין כעורכת לשונית מצטיינת, אבל נו- לצורך הממלכתיות וכו' :).

    gilys

    פברואר 14, 2011 at 8:18 pm

  5. אני מעריך מאוד את העבודה שלך ושל יתר מתנדבי הבלוג.
    תודה רבה.

    דניאל ר

    פברואר 15, 2011 at 12:55 am


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: