קו חוץ

פרשנות חוץ בעברית

בריטניה | שידור חי: בלייר מעיד בוועדת החקירה של המלחמה בעירק

with 2 comments

בשעה זו רה"מ לשעבר של בריטניה, טוני בלייר, מעיד בוועדת החקירה לגבי המלחמה בעירק. מטרת הוועדה – לבחון האם המלחמה הייתה חוקית ומוצדקת. עד עכשיו נשמעו גילויים מפתיעים מפי עדים אחרים – כך, למשל, שהמידע לפיו סדאם יכול להפעיל כלי נשק להשמדה המונית בהתראה של 45 דקות הגיע מנהג מונית בגדדי; שכל הצוות של היועמ"שׁ הבריטי חשב שהמלחמה הייתה בלתי חוקית; ושהיועמ"שׁ עצמו היה קורבן ללחצים פוליטים בלתי רגילים כדי לתמוך לבסוף במלחמה.

חשוב מכך, אף שבלייר התעקש לאורך השנים כי מטרת המלחמה לא הייתה החלפת המשטר בעירק, הסתבר בדיוני הוועדה שכבר ב2002 בוש אמר לבלייר שבכוונתו להפיל את סדאם (בניגוד לחוק הבינלאומי), ובלייר הביע את תמיכתו. בלייר עצמו הפתיע בראיון לבי-בי-סי לפני כשבועיים, והודיע בזחיחות-משהו שגם אם לא האמין שלסדאם היה נשק להשמדה המונית, הוא היה פולש בכל מקרה ומוצא אח"כ דרך להצדיק את זה לציבור.

אנחנו כאן בקו חוץ נלווה את העדות של בלייר, ונוסיף בין לבין פרטים על הוועידה ועל סמכויותיה. לקריאה של העדכון האחרון, "חדשו"\"רעננו" את הפוסט הנוכחי.

הערה: אין לנו מושג איך זה קרה, אבל כל העדכונים מהשעה 5 והלאה בפוסט הזה נמחקו. מי שבכל זאת רוצה סקירה מלאה של העדות מוזמן לבקר בזו של הגרדיאן או לקרוא את פוסט הפרשנות שלנו.

16:30: בלייר מסכים עם הסיכום, ומבקש להדגיש שהחלטה 1441 אמרה בפירוש שהפרה של סדאם את ההחלטה עצמה תראה כהפרה של תנאי הפסקת האש, על כל המשתמע על כך.

16:20 הוועדה מתחילה להציג את הרקע המשפטי:

לא היה יסוד משפטי לפלישה רק כדי להחליף את המשטר בעירק

מערכת המשפט הבריטית הייתה סבורה שצריך החלטה חדשה של האו"ם לצאת למלחמה, ושהפרה של עיראק של החלטות קודמות – כולל זאת של הפסקת האש במלחמת המפרץ הראשונה – לא היו עילה מספיקה לפתיחה במלחמה

תקדים קוסובו (שגם בו לא הייתה החלטה של מועצת הבטחון) אינו רלוונטי, כי בקוסובו בריטניה התערבה "כדי למנוע אסון הומניטרי המוני." זה לא היה המצב בעיראק.

בריטניה וארה"ב פנו לאו"ם וקיבלו את החלטה 1441. לדברי היועמ"ש לורד גולדסמיט', ההחלטה הייתה מנוסחת בעירפול, ופרשנות סותרת בקרב חברות מועצת הבטחון אם היא מאשרת באופן בוטה שימוש בכוח נגד עירק. אפילו בפברואר 2003, היועמ"ש עדיין טען בפני בלייר שצריך החלטה ברורה יותר של האו"ם, ושצריך החלטה חדה וברורה.

ב7 במרץ היועמ"ש הגיש חוות דעת רשמית לבלייר, שבה הוא כתב ש"החלטה נוספת מפי האו"ם תהיה הדרך הבטוחה ביותר משפטית." יחד עם זאת, בניגוד להצהרות קודמות, הוא כתב ש"ההחלטה הקודמת (1441) מהווה בסיס סביר לפתוח בפעולה צבאית. יחד עם זאת, אינני משוכנע שאם החלטה שמתקבלת על סמך חוות דעת זו תבוא בפני בימ"ש, ביהמ"ש יסכים איתי." בכך הוא סתר את דעתם של המשפטנים של משרד החוץ, שאמרו שרק האו"ם יכול להחליט שעיראק הפרה את תנאי הפסקת האש. גולדסמיט' טען שמדינות חברות במועצת הבטחון יכולות להחליט על כך לבדן. הוא ביקש מבלייר הצהרה חד משמעית שעיראק אכן מפירה את התנאים, ובלייר אכן הצהיר על כך.

  • 16:00 חזרנו לשידור. בחלק השני של השימוע אנחנו מקווים לשמוע פירוט של השיקולים המשפטיים סביב המלחמה. בינתיים הוועדה מתעסקת בניסיונות לבנות קואליציה בינ"ל בעד המלחמה.

14:40 הפסקת צהריים וסיכום ביניים: שלא כמו עדים אחרים שהופיעו בפני הוועדה, בלייר מנהל מגננה אגרסיבית ונטולת-חרטה של המלחמה בעירק – אולי הפעם האחרונה שנראה פוליטיקאי בכיר (ולו לשעבר) עושה את זה בשידור חי.

14:30 בלייר: חשוב להסתכל על הדברים מזווית של 2010, לא רק 2003. אם לא היינו מפילים את סדאם, הוא והבנים שלו היו מפתחים את תוכנית הנשק שלהם, בעוד שאנחנו היינו מפסידים את המומנטום למלחמה.

14:05 הגענו לשאלת החלטת האו"ם. בניגוד ליועמ"ש שהעיד שהחלטת או"ם 1441 הייתה עמומה ולא סיפקה בסיס חד-משמעי ליציאה למלחמה, בלייר אומר שהיא הייתה ברורה לחלוטין והציבה תנאים ברורים לסדאם והשלכות מידייות וברורות להפרתם.

13:40 בלייר נשאל איך הוא היה יכול להאמין "מעבר לכל ספק" שיש לסדאם נשק השמדה המונית, אם מודיעין הוא אף פעם לא ודאי. הוא עונה שהיה קשה להגיע לכל מסקנה אחרת, ושהוא האמין בלב שלם שלסדאם אכן היה נשק שכזה. הוא היה מגיע לאותה מסקנה גם כיום. לעורך כל הדיון הוא חוזר ואומר שמה שחשוב זה לא רק הנשק, אלא האופי של המשטר והעובדה שהוא כבר השתמש בנשק כזה פעמיים – במלחמה מול אירן ובטבח הכורדים.

13:32 הגענו בשעה טובה למודיעין. בלייר נשאל אם זה נכון שהדו"ח על זמינות כלי הנשק של סדאם תוך 45 דקות דיבר על נשק כימי וביולוגי לטווח קצר ולשימוש בשדה הקרב. בלייר אומר שאף שזה זכה לכותרות, ואף שהוא הזכיר את זה פעם אחת, זה לא העניין הכי חשוב. הוא מזכיר את וועדת האטון, שבדקה את השאלה האם דו"ח המודיעין "שופץ" על ידי משרד ראש הממשלה כדי לנפח את האיום. בלייר אומר שהמשרד שלו לא הכניס את הטענה לדו"ח.

13:20 חזרנו לשידור. הברונית מתחילה לחקור איך השותפות הבריטית הפכה מתרומה של חטיבת טנקים אחת למחויבות כוללת. בלייר אומר שאם אתה מאמין במשהו, צריך לעשות אותו כמו שצריך, שהאיום היה משותף. בדיון מוקדם יותר, הרמטכ"ל דאז אמר שההשתפפות הבריטית הרחבה הייתה לצורך ה"מורל" הציבורי. הברונית שואלת אם בלייר קיווה להשפיע יותר על מהלך המלחמה אם הכוח הצבאי שישלח יהיה גדול יותר. בלייר אומר שלא.

13:00 הפסקה. בינתיים בלייר לא אמר משהו חדש או חשוב, למעט פליטות פה ושם – למשל, ש"הישראלים" – כנראה אריאל שרון – השתתפו בטלפון בפגישה הגורלית בקרופורד – ולמעט משפט מעניין ש"למעשה, אין כל כך הבדל בין לרצות לפרק את עירק מנשקה ולרצות להחליף שם את המשטר." החלק הקריטי של השימוע עדיין לפנינו: האם בלייר ידע שהמודיעין לגבי יכולת הלימה של סדאם נופח; האם הוא ידע או היה סבור שהמלחמה מפירה את החוק הבינלאומי. בלייר נראה בטוח בעצמו ובצדקת דרכו – כרגיל – ומדבר בשטף; בינתיים הוועדה לא הפעילה עליו לחץ משמעותי.

12:50 בלייר אומר שהוא מסכים שהיה צריך לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לפני הפלישה לעיראק, אפילו שסדאם שיחק תפקיד בסכסכווך – מענקים כספיים למשפחות של מחבלים מתאבדים וכד'.

12:40 אמא, אנחנו בחדשות: בלייר מספר שלסכסוך הישראלי פלסטיני הייתה השפעה על איך שהוא תפס את האסטרטגיה הרחבה של המזרח התיכון, ושהוא שכנע את בוש להתערב. תודה באמת.

12:35 הוועדה, בהובלת הברונית אושה פאשאר, מתחילה לנבור בפרטי פגישה שערוך בלייר עם בוש בחווה שלו בקרופורד, טקסס, שנה לפני המלחמה. עדים קודמים אמרו לוועדה שבלייר הבטיח לבוש כבר אז שבריטניה תשתתף במלחמה – לפני שקיבל את הסכמת הממשלה, הפרלמנט, ועורכי הדין. בליר אומר שהייתה לו מערכת יחסים מעולה עם בוש. הוא הסכים עם בוש "גם על האמצעים ועל המטרות", אומר בלייר. חבר הוועדה שואל אם הכוונה היא לכך שבלייר הסכים עם פעולה צבאית להחלפת המשטר. בלייר אומר שהעמדה האמריקאית לגבי החלפת המשטר הייתה שסדאם לא יוותר על נשק השמדה המונית. הוא אומר שהוא שכנע את בוש לנסות ללכת דרך האו"ם.

בלייר אומר שהוא לא נתן לבוש שום התחייבות באותה פגישה, למעט "לטפל באיום של סדאם".

12:15 ליין מעמת את בלייר את מה שהוא אמר בראיון. בלייר מסמיק, מצחקק, ואומר שאפילו הוא כנראה מסוגל לטעות בעיסוקים עם התקשורת. הוא אומר שהמילים "החלפת משטר" לא נשמעו בראיון. הוא אומר שהעניין עדיין היה נשק להשמדה המונית והפרות של החלטות או"ם.

12:00 רודריק ליין (שגריר לשעבר): סדאם לא היה אחראי לפיגועים ב11 בספטמבר. בלייר נשאל לגבי אילו אזהרות הוא קיבל לגבי מה יקרה אם הוא סדאם יופל. בליר אומר שהוא קיבל סקירה של מגוון דעות, אבל שההחלטה הייתה של הממשלה שלו. הוא חוזר ל11 בספטמבר. ליין אומר לבלייר שהוא (בלייר) פיתח פילוסופיה של "התערבות הומינטרית" החל מקוסובו, ושהוא אמר בנאום לפני המלחמה שהוא כבר היה מעורב בשלושה החלפות משטר: מילושביץ', טליבן וסיירה ליאון. ליין שואל אם בשלב זה בשלטונו בלייר אימץ שינוי משטר ככלי לגיטימי של מדיניות חוץ. בלייר חוזר שהעניין כאן היה נשק להשמדה המונית, ושבנאום הוא רק הבהיר שמדינות לא יכולות לנהל מדיניות חוץ בניתוק מהקהילה הבינלאומית.

11:45 בלייר: "עד 11 בספטמבר חשבתי שסדאם הוא מסוכן, אבל שאפשר להכיל אותו. אחרי 11 בספטמבר, החישוב של הסיכון הזה השתנה." יו"ר הועדה מעיר שמה שהשתנה אחרי 11 בספטמבר היה לא הסיכון, אלא הסבלנות בקהילה הבינלאומית לטרור פוליטי. הוא מבקש מבלייר להסביר איך השתנתה הגישה שלו בנפרד מזו של ארה"ב. הוא אומר שלסלק את סדאם תמיד הייתה אופציה – זה נשמע כמו פליטת פה, במקום "לפרק את סדאם מנשקו". הוועדה מבליגה.

Written by Dimi

ינואר 29, 2010 בשעה 11:50 am

פורסם בכללי

2 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. ישר כוח! רק בקשה קטנה, "שאפשר להכיל אותו" ולא "שאשפר להכיל אותו" – תודה :)

    חגי

    ינואר 29, 2010 at 12:27 pm

  2. תבורך :)

    twentyfivehours

    ינואר 29, 2010 at 12:45 pm


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: