איראן | מה שלא הורג תנועה…

אין שום ספק שראינו השתלחות חסרת רסן של המיליציות וגם המשטרה במפגינים. ראינו נשים צעירות נרצחות בקור רוח על ידי אנשי הבאסיג', ראינו גז מדמיע, אלות ואפילו ריסוס בחומר מגרה כלשהו ממסוקים.
אבל חשוב לזכור מה לא ראינו היום: לא ראינו התממשות של אף אחד מתרחישי הקיצון. המשטר לא התקפל ולא נכנע, וחמינאי לעת-עתה שומר על כיסאו. מצד שני, לא הייתה מחיצה נחרצת של המחאות: הטנקים לא הופיעו ברחובות, הירי נעשה בעיקר בידי מתנדבי הבאסיג' (כמו בימים הקודמים) ולא, חלילה, במכונות יריה. לא חזרנו לטיינמן, ולפי הדיווחים שמספרים כי שמי טהרן מצטלצלים שוב בקריאות "אללהו אכבר", "מוות לדיקטטור" ו"להפיל את חמינאי", נדמה שהרוח של המפגינים לא נשברה.
יש שלוש התפתחויות חשובות היום: שני דברים שקרו ודבר אחד שלא. שני הדברים שקרו הם פתיחת השגרירויות הפורטגלית, האוסטרלית, הבריטית וההולנדית לקליטת פצועים, כאשר התברר כי הבאסיג' אורבים לפצועים בבתי החולים; והקריאות של מוסאווי לשביתה כללית אם ייעצר. שביתה כללית היא נשק יום הדין – לא רק שהיא גורמת לנזקים בלתי רגילים לכלכלה, היא גם מעמידה לרשות תנועת המחאה פי כמה יותר אנשים, המשתחררים באמצעותה מעיסוקי היום-יום. זה שמוסאווי הרים את הנשק הזה ובינתיים משהה אותו אומר הרבה גם על הנחישות של תנועת המחאה, אבל גם על הפרגמטיות שלה והנכונות לעצור בכל שלב.
ומה הדבר החשוב שלא קרה? הצבא לא יצא לרחובות. הצבא האיראני וגם משמרות המהפכה נשארו בבסיסיהם, וע"פ דיווחים שונים ומשונים מפקדי הצבא אף סירבו רשמית לפעול כנגד המפגינים. משמרות המהפכה זה עניין אחר לגמרי, ולא מן הנמנע שהן נשק יום הדין של המשטר; מאידך, אם תהיה הפיכה בכוח באיראן, היא יכולה להתבצע אך ורק באמצעות או לפחות בתמיכת המשמרות – כל תסריט אחר, במיוחד ניסיון הפיכה של הצבא, יביא למלחמת אזרחים אמיתית. אבל אם יש עדיין סיכוי סביר שהמשמרות מחכות לשעתן, הרי ברור למדי שהצבא נוקט עמדה פוליטית לצידם של המוחים; וזה אומר, שלכל הקצינים הבכירים יש הרבה, הרבה מאוד להפסיד מנצחון של המשטר.
בינתיים, כאמור, בטהרן עומדים האנשים על הגגות ועל המרפסות וקוראים את קריאות המחאה אל תוך הלילה. מחר לכל אחד מן הצדדים תהיה אפשרות להסלים את המצב, או לפתור אותו. לפי היום, נדמה שהסיכוי שתנועת המחאה תיכנע הוא קטן מתמיד; אבל קרע ושינוי עמדות במערכת השלטונית נראים כמו תרחישים הולכים ומתחזקים. נדווח על כל התפתחות כאן וב"קו איראן". דימי ריידר